רנטו פוצ'יני והרהט של פייטררסה

כפר קטן ונידח בין הגבעות, טוסקנה. לא טוסקנה המתויירת של תחילת המילניום השלישי, טוסקנה של סוף המאה ה-19. עוד מחוז באיטליה שלאחרי האיחוד, איטליה שמנסה להפוך למדינה עצמאית, מתועשת ובעיקר מאורגנת. זה לא כל כך פשוט. יש אוניברסיטאות, יש מהנדסים, יש בתי משפט, ויש שאיפות להביא את הקדמה. האמפריה הרומית לא נבנתה ביום אחד, וצינור אחד קצר יכול להיות צעד גדול עבור כפר ללא מים.  אבל בכפר יש אנשים, אנשים שחיים ביחד דורי דורות, כל אחד מכיר היטב את הצלחת, את גיגית הכביסה, וגם את הפסנתר של שכנו. הרבה חושים מתחדדים כשחיים בקהילה קטנה ומבודדת, ובפרט חוש הצדק היחסי, החוש שמודד הכל ביחס לשכן, לפעמים מכנים אותו צרות עין.

 דיוקן של פוצ'יני, אנטוניו צ'יסרי

דיוקן של פוצ'יני, אנטוניו צ'יסרי

פוצ'יני כתב סיפור סאטירי קטן על אנשים. על כפריים שלא מסוגלים להתעלות לרגע מעל הפנקסנות הפנימית, על מהנדס שרואה רק את הצינורות, על אחראיים שמכופפים את החוק בכדי לשמור על הסדר. איטליה, לפני יותר ממאה, אין קשר. סאטירה קצרה ודמויות מוכרות, את בני הדודים מסיציליה אפשר לפגוש אצל ורגה ופירנדלו. חבל רק שאי אפשר לתפוש את הדובר לשיחה קלה בבית הקפה ולתהות על קנקנו. הוא מקומי? או אולי בן העיר השכנה? הוא מפזר רמזים על עסקים באזור אבל לא מרחיב. הוא מכיר את הרכילות המקומית לפרטי פרטים אבל לא מתערב במאורעות (בעברית הוא מתערב עם המהנדס, אבל במקור המלה רחוקה). הוא צופה את הבאות ולא מוחה, אבל מנסה לזכות בעצמו ברווח קטן. הוא רואה את האיוולת ולא שופט. הוא מדווח על פנס בעין ומתפייט על שצף המפל. ואולי הוא עוד ייצוג ארספואטי של הסופר, זה שלפעמים דוחף ידיים לעולם ושולף משם דמויות נושמות, אבל רוב הזמן מעדיף לחייך לעצמו ולעשן את המקטרת בצד.

רנטו פוצ'יני (1843-1921) היה בעצמו מהנדס, הוא נולד בכפר בטוסקנה והתגורר במחוז כל חייו. הוא החל לפרסם שירה בניב של פיזה בשנת 1872 תחת שם בדוי: נרי טנפוצ'ו.  לאחר שני קובצי שירה ראשונים החל לכתוב לפרוזה, רשימות עיתונאיות וסיפורים קצרים מחיי הכפר. הסיפור כאן הוא דוגמה מאוחרת יחסית (1897). פוצ'יני נחשב לאחד מכותבי ה'וריזמו' שנציגיה הבולטים הם ג'ובני ורגה ולואיג'י קפואנה. לטענת הביקורת הממד הטרגי שאפיין את השורה הראשונה של כותבי הוריזמו נעדר מסיפוריו של פוצ'יני, אך הוא הצטיין בלכידת הזווית ההומוריסטית של חיי הכפר באיטליה.

והערה קרתנית, כי אין דרך הולמת יותר לסיים רשימה על כפריים צרי אופקים, בחרתי לתרגם את הסיפור מהסיבות הרגילות (יפה בעיני, מספיק קצר, לא מוכר ומשוחרר מזכויות יוצרים) אבל כשחיפשתי רקע על הסופר קפץ לעיני שם אביו: דוד.  זה שם קצת מחשיד לאיטלקי. המשכתי לחפש ומצאתי במשפחה גם ג'קובו, וג'וזפה. המשכתי והגעתי לאדון חביב (פאולו פייניג'אני) מהעיירה אמפולי שמטפח אתר מורשת עתיר מידע ומלא גאווה מקומית, ומכיוון שתקופה מסוימת התגוררה משפחת פוצ'יני  באמפולי יש באתר לא מעט התייחסויות לרנטו פוצ'יני. האדון פייניג'אני משוכנע שחייבים להיות שורשים יהודיים למשפחה שהגיעה מליוורנו ונותנת לבניה שמות תנכיים. מאד רציתי להשתכנע, אבל זה היה די קשה, במיוחד לאחר שמצאתי סוחר יהודי באחת הסונטות המוקדמות שלו. על הסונטה הזו נבנו דיונים אקדמיים ארוכים לגבי השימוש של פוצ'יני בניב היהודי-איטלקי. ניסיתי לתרגם אותה, מבלי לשחזר את ההגייה היהודית האותנטית, ולא אשים ראשי על הדיוק, אבל אהבת ישראל גדולה לא זיהיתי שם. ישפטו הקוראים:

היהודי רגטיירי

רנטו פוצי'ני ומשפחתו בחיק הטבע, תצלום מ-1907

רנטו פוצי'ני ומשפחתו בחיק הטבע, תצלום מ-1907 (ויקיפדיה)

 יהודי: איזה בד משובח! איזה צבע!

        איזו מציאה! ממש מתנה, אושר.

       בשביל עשר אני נותן לך עם כל הלב.

       אבל חמש זה מעט, נו, זה לא מחיר.

נרי: אז אתה רוצה לתת לי אותה?

יהודי: לא, נשמה.

      אני נשבע לך בחיים שלי  שקניתי אותה,

      בעשרה פרנק, הרגע, מהגברת.. .

      איזה דבר! אפילו לא השתמשו בה.

נרי: בחמש וחצי…?

יהודי: שים בצד, תעזוב.

      רוצה משהו אחר?

נרי: תביא לי מכנסים.

     תראה? אין לך אחרים? הם קצת מכוערים.

יהודי: את אלו הפסיאלי הרגע הורידו

      גזרה פנטסטית, קצרים אבל טובים,

     תראה, הפרוצי יקחו ממני הכל.

———————–

[תזכורת: מחר ערב דיון על פרימו לוי במכון ון-ליר בירושלים: פרימו לוי: מסורת ותרגום. רשימת המשתתפים מרשימה מאד.]

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: