על הקומדיה האלוהית – בעברית (1)

זוהי רשומה ראשונה בסדרה בת חמש רשומות על תרגומי "הקומדיה האלוהית" לעברית. הסדרה מבוססת על עבודה שהגשתי במסגרת הלימודים – אחרי קיצוץ נרחב וחסר רחמים והשמדת רוב הראיות לכללי הציטוט האקדמי. אציין רק שהרעיון המרכזי מבוסס על הרצאה של ד"ר אשר סלה ורשימה ביבליוגרפית מלאה מצויה כאן (ולא, אין שם ציטוטים מויקיפדיה – את הקישורים לויקיפדיה הוספתי לנוחות הקהל כאן).

המניע שלי לחקר תרגומי "הקומדיה האלוהית" של דאנטה לעברית הוא תסכול אישי מתמשך מחוסר היכולת שלי להתרגש מהיצירה – למרות שאני מודעת היטב לגדולתה. האיטלקית של "הקומדיה" אינה קלה ובאף אחד מהתרגומים לעברית שניסיתי לקרוא לא מצאתי את היופי שמפעים את דוברי האיטלקית בסביבתי. זוהי כמובן התרשמותי הסובייקטיבית אך נדמה לי שאיני לבד. לכן ניסיתי להבין מתוך חקר ההיסטוריה התרגומית כיצד קרוב ל-700 שנה לאחר תום חיבור "הקומדיה" אין לה עדיין תרגום קנוני לעברית (אבל יש שמועות מבוססות על תרגום משובח בהכנה).

מבוא לקומדיה – ממש על קצה המזלג

נדמה לי שאין צורך להסביר ארוכות על חשיבותה של "הקומדיה האלוהית" בתרבות המערבית, די להגיד שנהוג למנות אותה כספר השלישי בחשיבותו, לאחר התנ"ך והברית החדשה. דאנטה אלגיירי נולד ב-1265 למשפחת אצולה פלורנטינית גולה, את ה"קומדיה" חיבר במשך עשרים שנה. ה"קומדיה" מחולקת לשלושה חלקים: Inferno  (התופת), Purgatorio (המצרף, טור הטוהר), Pardiso (עדן). כל אחד מהחלקים כולל כ-33 מזמורים (קנטי) ובסך הכל 14,233 שורות במבנה קפדני של טרצינה או טרצה רימה (terzina). הטרצינה בנויה משלשות טורים, כל אחד בעל 11 הברות. החריזה בין הטורים היא של א ב א, ב ג ב, ג ד ג וכן הלאה. כלומר, בכל שְׁלשָה הטור הראשון והאחרון מתחרזים והטורים הראשון והאחרון של השלשה הבאה מתחרזים עם הטור האמצעי של השלשה הנוכחית. ה"קומדיה" מתארת מסע רוחני-קוסמי של הדובר, בן דמותו של דאנטה, מהגיהנום במרכז כדור הארץ דרך טור הטוהר אל הרקיעים העליונים בעדן. במסעו מתלווים אליו שני מדריכים – המשורר וירגיליוס המסמל את התבונה האנושית ואהובתו ביאטריצ'ה המסמלת את החסד האלוהי. "התופת" מתארת בפרוט מזעזע את החוטאים, חטאיהם וייסוריהם. דאנטה פורס קשת רחבה של דמויות החל מדמויות היסטוריות ומיתולוגיות ועד דמויות בנות זמנו, כלומר סוג של "חיסול החשבונות" אישי, אותי מאד משעשע למצוא רכילות צהבהבה של ימי הביניים עטופה ביכולת פיוטית כל כך מרשימה. ב"טור הטוהר" מתמרקים שבעת היצרים הרעים, גם כאן התיאור מתמקד באישים – הפעם אלו ששימשו מופת לדאנטה. בחלק האחרון, "העדן", מתואר עולם האידיאות והקדושים מרצים את תורתם.

עוד קצת מבוא – סקירה קצרה על הביקורת, התרגום לשפות אחרות וההתקבלות

הדיון על ה"קומדיה" החל עוד בחייו של דאנטה. הבחירה של דאנטה לכתוב באיטלקית – שפת העם ולא בלטינית – שפת המשכילים, עוררה פולמוס מן ההתחלה. בחליפת מכתבים בלטינית משנת 1319 האשים אותו פרופסור מאוניברסיטת בולוניה שזהו "נזם זהב באף חזיר" והשירה "תשמע נדושה על שפתי נשים ..ובקרנות הרחוב". אפילו פטררקה ובוקצ'יו (שכתבו באותה שפה עממית) הצטרפו למחאות וטענו שעדיף היה לכתוב בלטינית ולוותר על "תשואות ההמונים". הגדיל לעשות מתאו רונטו אשר כבר ב-1392 תרגם את ה"קומדיה" ללטינית – התרגום הראשון שנעשה לשפה כלשהי. מכיוון שלטינית היתה שפת המשכילים בכל אירופה באותה תקופה אפשר תרגום זה את הפצתה מחוץ לאיטליה. תהליך הקנוניזציה של היצירה החל זמן קצר לאחר פרסומה. כבר ב-1328 יחס הנזיר גאידו דה פיזה תכונות נבואיות ליצירה, גם בזכות הפניה הישירה שלה אל העם. דה פיזה מצא הקבלה בין דאנטה לדניאל וליחזקאל. ה"קומדיה" התפרסמה מהר מאד (ביחס לתקופה) באיטליה. העתקים של ה"תופת" ו"טור הטוהר" הופצו עוד בחייו של דאנטה, ובמאות ה-14 וה-15 החלה ה"קומדיה" להתפרסם גם מחוץ לגבולות איטליה – בספרד, צרפת ואנגליה. כך למשל ציין ג'פרי צ'וסר (1343-1400, סיפורי קנטברי) את ה"קומדיה" כמקור ההשפעה שלו לשיר הגיהנום שפרסם בסביבות 1380. חלק מסיפוריו, כמו למשל הווריאציה שלו ל"אוגלינו" (קנטו 33), מבוססים באופן כל כך ברור על ה"קומדיה" עד שהם נחשבים על גבול התרגום. שחרור איטליה באמצע המאה ה-19 קיבע את דאנטה כמשורר הלאומי. נהוג לטעון שהמורשת התרבותית של השילוש דאנטה-פטררקה-בוקצ'יו היתה גורם מכריע בהגדרת הדיאלקט הטוסקאני בתור השפה האיטלקית הרשמית של המדינה המאוחדת. אשר סלה הציג רשימה ארוכה של יצירות באיטלקית שהושפעו מדאנטה והעיר בבדיחות שמאז אמצע המאה ה-19 קשה למצוא יצירה אחת באיטליה אשר אינה מושפעת ממנו בדרך זו או אחרת… על הרלוונטיות של דאנטה עד ימינו אנו תעיד גם ההצלחה העצומה של רוברטו בניני ("החיים היפים") במופע ש"כולו דאנטה". בין השנים 2006-2009 יצא בניני למסע הופעות –"Tutto Dante", שבו הוא מפרש וקורא פרקים מה"קומדיה". המופע זכה להצלחה מסחררת באיטליה וגם מחוץ לה. אני יכולה להעיד באופן אישי שכאשר ידידי משפחה איטלקיים, שאינם אנשי ספרות, רצו להביא לנו מתנה מרשימה וייצוגית – זכינו במארז DVD של חלקים מההופעה.

בסרטון מדקלם בניני את השורות שכל איטלקי יודע לצטט, גם כשמעירים אותו בשלוש לפנות בוקר:

פרק שני – השפעה על החברה היהודית ועיבודים לעברית

פרק שלישי – תרגומי הקומדיה לעברית

פרק רביעי – השוואת תרגומים

פרק חמישי – סיכום

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידו גנדל  On 17 בפברואר 2011 at 6:52 pm

    מחכה בסקרנות לפוסטים הבאים. למעשה, התחלתי לקרוא את הקומדיה בעצמי לפני זמן-מה (באנגלית, תרגום קארי), ואני כותב על כך בבלוג, כאן: http://idogendel.com/dante/?page_id=10

  • מרית בן ישראל  On 17 בפברואר 2011 at 8:09 pm

    יופי שאת כותבת על זה. אני תוהה על זה מגיל אחת עשרה בערך, כשקראתי את "השד מכיתה ז'" (שתורגם מחדש ל"השד מהשביעית", נדמה לי), שבו חלק מפתרון התעלומה מבוסס על שורות מן הקומדיה, ושם היא גם מתוארת כחלק מאבות המזון של התרבות. ואיכשהו שום תרגום לא הצליח לגרד את זה.

  • ינשוף  On 18 בפברואר 2011 at 2:51 am

    לפני שנים תרגמו חלקים נרחבים מהקומדיה, אם לא את כולה, פרופ' לואיזה פרטי-קואומו ופרופ' אריאל שישה-הלוי, תרגום שכנראה לעולם לא יראה אור. יצא לי לשים יד על כמה קאנטי מתוכו, אולי אפילו אוכל למצוא אותם, אם את מעוניינת.

    • שירלי  On 18 בפברואר 2011 at 6:41 am

      מענין מאד! עד כמה שאני יודעת פרופ' קואומו מעורבת בתרגום שנמצא כרגע בהכנה בהוצאת כרמל. מכיוון שהמידע הגיע אלי ב"ערוץ לא רשמי" כתבתי להם לפני יותר משנה ובקשתי אישור, אבל עדיין לא קבלתי תשובה. נדמה לי שמאז ראיתי פרסום גם בעיתון.

      • ינשוף  On 20 בפברואר 2011 at 2:33 am

        ייתכן, אבל אני לא ממש קורא עיתונים.
        תני לי ציף במייל.

  • ש  On 6 ביוני 2012 at 12:58 pm

    אני חושבת שעיקר ההתלהבות מהיצירה זה לא המילים הספרותיות שלה, אלא הרעיון שלה- אדם המטייל בגהנום עד לגן עדן. זה ממש רעיון חדשני.

    • שירלי  On 6 ביוני 2012 at 3:04 pm

      קשה לי להאמין שהחידוש היה ממשיך לעניין גם אחרי 700 שנה, מה גם שנכתבו ספריות שלמות על האיכות הספרותית של היצירה.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: