על הקומדיה האלוהית – בעברית (3)

גם ברשומה זו יש די הרבה היסטוריה, בשילוב לא מעט ביקורת נוטפת ארס.

[הערה חשובה באותיות קטנות: הסדרה מבוססת על עבודה לאוניברסיטה, אבל במעבר לאינטרנט הושמטו רוב הציטוטים. זוהי רשימת המקורות המלאה]

פרק ראשון – מבוא ותרגומים לשפות אחרות

פרק שני – השפעה על החברה היהודית ועיבודים לעברית

תרגומי הקומדיה לעברית

פורמוגינו

התרגום האמיתי הראשון המוכר לעברית הוא של שאול פורמיג'יני, רופא יהודי מטריאסטה. התרגום של פורמיג'יני נקרא "ספר מראות אלוהים". פורמיג'יני תרגם רק את החלק הראשון: "התפתה – לדין עולם", אך עמוד השער כולל גם את שני החלקים הבאים המכונים "מקום הכיפורים – לכפרת פשע" ו"הפרדס – לבחירי אל". הבחירה לכנות את "העדן" בשם "הפרדס" נאה מאד בעיני, שכן מקורן הפרסי של המילה העברית והמילה האיטלקית Paradiso זהה. תרגום שני החלקים האחרונים נשאר ככתב יד ומעולם לא הודפס, מצאתי עדויות לכוונה מלפני חמש שנים לפרסם את כתב יד שהתגלה בספריית טרייאסטה – אך לא הצלחתי לגלות מה קרה מאז. עמינדב דיקמן כתב על התרגום: "נקל להיווכח כי בן נאמן לתרבות הספר העברית בתקופתו היה המתרגם…לפיכך עשה כנוהגם של רוב מתרגמי זמנו ופתח בטיהור הטמא". פורמיג'יני מתנצל על נוצריותו של דאנטה אך מנסה להכשיר אותו "ואף גם זאת כל משפתי פיו, וחכמת אמריו צדקו יחדו, ושוו ונאוו כל בני אדם, להשגיב רוחם אל מחשבות עליון, אל מוסר השכל, ואל הצלחת העמים."  פורמיג'יני הביא עוד נימוקים אפולוגטיים לתרגום: הוכחה נוספת לכך שהעברית, כשפת הקודש, יכולה להכיל את כל יצירות המופת בעולם והצורך של יהודים שאינם דוברים איטלקית ("לרב אחינו ב"י אשר ברוסלנד, פולין וארצות קדם") לקרוא את דאנטה. נימוק זה עולה בקנה אחד עם ההסבר שהוצע ברשומה הקודמת לכך שרק לאחר האמנציפציה הופיע התרגום לעברית של דאנטה. המבוא באיטלקית דומה בתוכנו למבוא בעברית, אך נוספו בו דברי הסבר על הקשיים בתרגום דאנטה בכלל ולעברית בפרט, כפי הנראה חשש המתרגם, אז כהיום, מביקורתו של מי שיוכל להשוות את התרגום למקור. ביקורת שאכן לא אחרה להגיע – הלל דלה טורה כתב מאמר  חריף על תרגומו של פורמיג'יני ל"תופת". מאמר אשר מבקר את העברת הרעיונות הנוצריים לשפת הקודש אך גם לא חוסך בהערות נוקדניות.  יתכן שאותו הלל דלה טורה,  רב, מלומד ומשורר איטלקי, פרסם ב-1871 תרגום פואטי חלקי משלו, אך לא הצלחתי לעלות על עקבותיו. המבצע הבלשי הקטן שלי הוביל לעוד שני תרגומים אבודים: חיים ויטוריו קאסטיליוני בשנת 1912 ואמיליו שרייבר, או עמנואל סופר, ב-1924. כפי הנראה מדובר בקנטו הראשון בלבד, במהדורה דו-לשונית אשר "משמרת את הקצב של העברית התנכית".  

התרגום הבא הידוע של ה"קומדיה" נעשה על ידי זאב ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי תרגם חלקים מתוך "הקומדיה" בשנת 1920 לאחר שנאסר. אולם מכיוון ששוחרר לאחר שנה אחת הספיק לתרגם רק פרקים מעטים מתוך ה"תופת". תרגומו של ז'בוטינסקי אינו מוותר על הטרצינה ונחשב לאחד היפים ביותר, אם לא היפה ביותר. יורם ברונובסקי חשב על קטעי תרגום אלה  "שהם היחידים העושים צדק מסויים עם השירה הדאנטסקית". עמינדב דיקמן החשיב את התרגום לגאוני וכאשר תרגם בעצמו מזמור אחד מ"התופת" הגדיר אותו כמחווה לתרגום של ז'בוטינסקי.

תרגומו של עמנואל אולסבנגר היה במשך שנים ארוכות התרגום הזמין היחיד לעברית. אולסבנגר שמר על המשקל האיטלקי אך ויתר על החריזה. הניסיון לשמור על המשקל סרבל מאד את העברית ועל פי ברונובסקי גם "לא טרח כל-עיקר על דיוקיו של המקור". אלון אלטרס כתב שהתרגום "אשר עם השנים נהפך לבלתי קריא בעיני רוב הקוראים הישראלים בגלל הלשון הגבוהה, סד המשקל והפרוזודיה הסבוכה. כל אלה יצרו לשון מלאכותית שנראה כי נוצרה במיוחד לצורך תרגומם של שלושת הכרכים האלה". השמועה אומרת שהסטודנטים הישראליים היו כל כך נואשים עד שהעדיפו להיאבק באיטלקית הדנטאית ולא בעברית האולסבנגרית… במשך השנים אזל תרגומו של אולסבנגר מן השוק וגם מי שרצה לקראו, על אף הבעייתיות שבו, היה צריך לטרוח לא מעט כדי להשיגו. מניסיוני האישי בשנת 2005 ניתן היה למצוא עותקים בלויים בספריות אוניברסיטאיות בהשאלה לימים ספורים או לקנות עותק משומש במחיר מופקע. פרט לתרגום זה הופיעו מידי פעם תרגומים של מזמורים בודדים, של עמינדב דיקמן, יורם ברונובסקי ומשה זינגר. אלון אלטרס הצביע על העדר תרגום ראוי כגורם להשפעה המועטה של דאנטה על הספרות העברית החדשה.עוד דאנטה

סערה זוטא עורר תרגומו המלא של אריה סתיו אשר הופיע בשנת 2007. התרגום יצא במהדורה מהודרת, מלווה באיורים, מבואות ומאמרי ביקורת, אך ללא ליווי אקדמי. המתרגם ויתר לחלוטין על החריזה והמשקל המקוריים, והשתמש במשקל אלכסנדרין בעל 12 ההברות. מטרתו העיקרית היתה להנגיש את דאנטה לקורא העברי בין זמננו, ולכן הנאמנות לתוכן ובהירות השפה היו בעדיפות ראשונה מבחינתו. התרגום נקטל על ידי המבקרים כמעט פה אחד – ובשצף קצף שראוי לכשעצמו למחקר תרבות… דיקמן העביר ביקורת זועמת על התרגום בכל פן אפשרי: חוסר דיוק, סילוף רוח היצירה, סגנון פיוטי חבוט, עברית עילגת, תחביר מעונה. הדבר החיובי היחיד שהיה לו לומר על התרגום שהוא "עשוי להיות לתועלת מוגבלת לחפצים לדעת מה הולך ב"קומדיה" ועל מה זה בכלל". אלון אלטרס טען שהתרגום רצוף אי דיוקים גם ברמת המשמעות. לדעתו סתיו רידד את העושר הלשוני של דאנטה והפך את שפתו למונוטונית. יצחק לאור היה מעט יותר סלחני כלפי התרגום, אמנם התרגום מחמיץ משמעויות נוצריות רבות אך יש ערך לכך "שסוף סוף החליף תרגום יעיל את תרגומו הבלתי-נסבל של עמנואל אולסבנגר, שנעשה בשנות השלושים" ויאפשר לקוראי העברית לפגוש יצירת מופת עולמית: "התרגום הזה מאפשר לקורא לעקוב אחרי הדימויים, התמונות, המראות של האלגוריה הענקית הזאת". גישה סלחנית הרבה פחות הביע שמעון בוזגלו   אשר כתב ש"מפעלו התרגומי של אריה סתיו הוא מגדלור אפל של חובבנות מסוכנת, כי אחרי שהעיתון הזה יושלך לפח האשפה, הספרים ימשיכו לשכב בחנויות הספרים ובספריות, ולא יהיה שם שלט שיזהיר את הקונים מפניהם. היא מסוכנת מפני שרבים מאוד הסיכויים שישתמשו בספרים האלה כספרי קריאה בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. היא מסוכנת כי לא ירחק היום שבו לא יפרידו בין תרגומיו של סתיו למפעלי התרגום המפוארים בדורנו".

דיקמן העלה חשש שקיומו של תרגום חדש יחסל את הסיכוי שיופק בעתיד הנראה לעין תרגום ראוי עבור שוק הספרים העברי הקטן, אבל תוך כדי התחקיר לעבודה נודע לי שנמצא כיום בהכנה בהוצאת כרמל תרגום חדש של דר' יואב רינון בלווי פרשנות של פרופ' לואיזה קואומו. איני יודעת האם ההחלטה לתרגם מחדש את "הקומדיה" הושפעה מ"שערוריית" תרגומו של סתיו, אולם אין ספק שתרגום נוסף, מה גם שיש מקום לקוות לתרגום איכותי, הוא תוספת מבורכת.

עד כאן פרקי המבוא וההיסטוריה. בפרק הבא בסדרה יגיע הניסיון הצנוע שלי להבין על מה יצא הקצף: השוואת תרגומים של קנטו אחד מתוך הקומדיה.

פרק רביעי – השוואת תרגומים

פרק חמישי – סיכום

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנה קופלר  On 10 במרץ 2011 at 11:50 am

    לשירלי שלום,
    אולי רק הערה אחת באשר לתרגומו של אריה סתיו. את כותכת שהתרגום נעדר "ליווי אקדמי". ובכן שלושת כרכי היצירה בעברית תופסים למעלה מ-1300 עמ', מתוכם 490 מיועדים ל-aparatus criticus הכולל למעלה מ-3000 הערות וכן סדרה של מאמרים מאת מיטב חוקרי דנטה לדורותיהם. אשמח מאוד אם תראי לי בכל דברי ימי הספרות העברית תרגום כלשהו שזכה לאפרט מדעי המתקרב להיקף זה.
    אני מכינה את עבודת הדוקטורט שלי על ה"קומדיה" באוניבסרסיטה של בולוניה, בחנתי את תרגומו של סתיו והזדעזעתי מן התגובות על עבודתו.
    בברכה, חנה.

  • שירלי  On 10 במרץ 2011 at 12:32 pm

    ראשית, אני יכולה רק להתפעל לקנא במי שכותב דוקטורט באיטליה על דנטה, אני נגעתי רק בקצה קצהו של הנושא.
    לגבי הליווי האקדמי, את צודקת ששלושת הכרכים מכילים הרבה מאד מאמרים מתורגמים. הכוונה שלי היתה שלא היה לווי אקדמי מקומי, של חוקרים עכשווים באוניברסיטאות בארץ. כמובן שבמצב כזה עולה חשד שהדבר קשור לעוצמת הביקורת. אבל זהו חשד חמור – שאין שום דרך לבסס אותו, לכן אני נזהרת מאד.
    הדבר היחיד שיכולתי לעשות, למען סקרנותי וביכולותיי המוגבלות, הוא לנסות להשוות קנטו אחד ב"מבט נקי". הרשומה שתתפרסם מחר או ביום ראשון מכילה את ההשוואה. מאד אשמח לשמוע את דעתך עליה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: