על הקומדיה האלוהית – בעברית (5)

פרק ראשון – מבוא ותרגומים לשפות אחרות

פרק שני – השפעה על החברה היהודית ועיבודים לעברית

פרק שלישי – תרגומי הקומדיה לעברית

פרק רביעי – השוואת תרגומים

על תרגום דאנטה

מוזר לכתוב בפרק האחרון של הסדרה את המובן מאליו, את מה שריבוי התרגומים בכל השפות מעיד עליו: הקושי בתרגום דאנטה. כל תרגום אינו מעביר את כל עושרו של המקור, כך בפרוזה ובודאי בשירה. הטיב להסביר את הקושי דאנטה עצמו, כפי שמצטט אותו אולסבנגר:

"וידע כל אחד כי אי אפשר לתרגם דבר מחובר בקשר המוזות משפה אחת לחברתה בלי לפגום במתק יפיה ההרמוני, וזאת הסיבה בשלמה לא תרגמו את הומירוס משפת היוונים ללטינית כחיבורים אחרים שיש לנו מהם. וזאת הסיבה בשלמה מזמורי תהילים נטולי מתק של מוסיקה והרמוניה הם, באשר תורגמו מעברית ליוונית ומיוונית ללאטינית, ובתרגום הראשון כבר נפסד הרבה ממתק זה".

מבין תרגומי השירה תרגום דאנטה הוא אחד הקשים ביותר, ט.ס. אליוט כתב: "הטקסט של דנטה, מוגש לקורא בריכוז כה דחוס, שתרגום של טרסט אחד דורש נפח מילים כפול, והרמזים הכלולים בו – דף של הערות ופרשנות, לסגנונו של דנטה צלילות מיוחדת במינה – צלילות פיוטית השונה מזו האינטלקטואלית". התרגום נאלץ להתמודד עם שתי משימות בלתי אפשריות. הראשונה, העברת סבך המשמעויות ההיסטוריות, המטפוריות והנרמזות אצל דאנטה, דבר לא קל גם לדוברי איטלקית ויעידו על כך עשרות ומאות הפרשנויות שנכתבו באיטלקית. הפער לא נובע רק מהתעדכנות השפה בכמעט 700 השנים שחלפו אלא גם משפתו הייחודית של דנטה שלא היסס לברוא מילים חדשות לשימושו. דאנטה בונה רשת צפופה של אינטרטקסטואליות אל הספרות שקדמה לו: כתבי הקודש, התרבות הקלאסית ואף הערבית. כלומר התרגום צריך להתחשב גם באופן שיצירות אחרות תורגמו לשפת היעד, התרבות הנוצרית שבתוכה נכתבה היצירה מקשה במיוחד על התרגום לעברית שבה הקונוטציות שונות. המשימה השנייה, הצלילית, קשה עוד יותר ופתרונה משתנה משפה לשפה. דאנטה כתב בטרצה-רימה ובהקסמטר דקטילי, המתאים ללטינית ואיטלקית אך קשה מאד למימוש בשפות אחרות, ובפרט בעברית מלרעית. ברוסית לדוגמא, קיים תרגום מופת של מיכאיל לוזינסקי מאמצע המאה ה-20 המצליח לשמור על הטרצה רימה, במחיר של עיוות מבנה המשפט. רבים מהמתרגמים לאנגלית בחרו להתעלם מהמשקל והחריזה המקוריים ולהתאים את התרגום לנורמות של שפת היעד.

סיכום

ניסיתי להתחקות על התרגומים של "הקומדיה" לעברית בראיה היסטורית ומתוך כך להבין את חסרונו של תרגום קנוני לעברית. הסתבר שחסרון התרגום הקנוני אינו מעיד על התעלמות מ"הקומדיה": נכתבו בעברית ארבע יצירות בהשפעתה הברורה (מחברת התופת והעדן, מקדש מעט, תפתה ערוך, עדן ערוך), תעתיק עברי (ע"י יהודה רומאנו) ולפחות שבעה מתרגמים ניסו לתרגם לעברית חלקים ממנה (פורמיג'יני, שרייבר, ז'בוטינסקי, אולסבנגר, דיקמן, ברונובסקי, זינגר, סתיו). שני מכשולים עיקריים ניצבים בפני המתרגמים לעברית: מורכבות היצירה והשפה והתכנים הנוצריים. מבחינה היסטורית ההתייחסות העברית ל"קומדיה" מתחלקת לשתי תקופות. בתקופה הראשונה לא היה צורך בתרגומים לעברית מפני שדאנטה הוכר בעיקר באיטליה והעברית עדיין לא היתה שפה חיה. באותה תקופה הבעיה העיקרית היתה התכנים הנוצריים ולכן ה"קומדיה" "תורגמה" לעולם התוכן היהודי. עם ההשכלה והחילון התכנים הנוצריים הפכו לבעייתיים פחות אולם למרות החייאת העברית השפה הפואטית ומורכבות היצירה נשארו מכשול גבוה. השפה העברית התעשרה אך במקביל עלו גם הציפיות מהתרגום. אני מקווה שתרגום חדש ומקצועי יראה אור בקרוב וינגיש את "הקומדיה" לקורא העברי.

אפשר להצטרף לתקוותה של לאה גולדברג משנת 1951:

“אף על פי כן עצם עובדת השקידה הזאת מעוררת תקווה, שיבוא יום והיצירה תתורגם כהלכה, עם כל הקושי הכרוך בדבר. יצירה כזאת תורגמה בכל אומה ולשון 3, 4, 5 פעמים, עד שהגיעו לתרגום טוב.”

ולקנוח, רוברטו בניני קורא את הקנטו החותם את ה"קומדיה" על רקע הרקוויאם של מוצרט. מומלץ לנסות להקשיב גם למי שאינו מבין איטלקית, אולי זה המפתח להבנת הקסם, אולי אפילו אני אתמוגג סוף סוף.

.

רוברטו בניני – סוף הקומדיה האלוהית
מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: