תאוריות בתרגום דרך 'לקסיקון משפחתי' של נטליה גינזבורג – תרגום תרבות

[רשומה שניה בסדרה – כאן המבוא]

מעניין לחקור את תרגום ה"לקסיקון משפחתי" בהקשר של תרגום תרבותי מכיוון שכבר בשפת המקור, איטלקית, הוא מבחין בין מספר רבדים לשוניים. הרובד הראשון הוא שפה אישית – הדמויות המרכזיות מאופיינות על ידי ביטויים אישים, אשר נמצאים בשימושם "הפרטי", כלומר מה שמכונה בפי הבלשנים "אידיולקט" – שפה פרטית של אדם הממציא לעצמו מילים, וביטויים המשמשים אותו ולעיתים אף הופכים לסימני הזיהוי שלו. הרובד השני הוא המעגל המשפחתי, ה"לקסיקון המשפחתי", כפי שהוא מכונה בכותרת הרומן. אותו אוסף ביטויים אשר משותף לבני המשפחה הגרעינית, וכפי שטוענת המחברת, הוא הדבק אשר מחבר אותם:

"בזכות אחת מאותן אמירות או מילים, אנו, הילדים, היינו מזהים זה את זה אף במערה חשוכה, בין מיליוני בני-אדם. אמירות אלו הן הרומית שלנו…האמירות הללו הן אבן הפינה של אחדות משפחתינו.."(תרגום מרים שוסטרמן).

הרובד הבא הוא הניבים המקומיים: הדיאלקטים של טריאסטה ומילאנו של ההורים וכן הדיאלקט היהודי-איטלקי, אשר בני המשפחה משלבים מדי פעם באמירותיהם. רק ברובד הרביעי מופיעה איטלקית של התקופה. איטלקית זו מכילה בתוכה גם שברי משפטים בשפות אירופאיות אחרות: צרפתית, אנגלית וגרמנית. בני המשפחה אשר משתייכים  לחוגים האינטלקטואלים של החברה, משלבים בדיבורם שפות אחרות (השתייכות זו, שהינה אמתית, מוצגת ברומן באגביות ותוך לגלוג עצמי קל, אשר הציטוטים רק מוסיפים לה נופך אירוני). חקר התרגום של הרומאן מעניין עוד יותר מכיוון יש חוקרים הטוענים שכבר המקור האיטלקי הוא תרגום: גינזבורג מתרגמת עבור הקורא את השפה הפרטית של משפחתה לאיטלקית סטנדרטית. התרגום הוא פעולה של תיווך תרבותי ולכן לדעתם כל פעולה של תקשורת או לימוד סוג של תרגום. דעה זו מעוגנת בתוך הגישה של תרגום תרבותי. התרגום התרבותי  מוגדר כשיח החוצה גבולות של תרבות וחושף את המעמד המתווך של המתרגם. כלומר, גינזבורג מציבה את עצמה בעמדת המתרגמת אשר מגשרת בין התרבות הפנימית של משפחה לתרבות החיצונית של החברה הסובבת אותה. מכאן שהתרגומים של הרומן לשפות אחרות הם כבר תרגום מסדר שני – תרגום של תרגום. אפשר להוסיף שתרגום תרבותי הינו גישה רחבה אשר מכניסה תחת המטריה של "תרגום" לא רק העברה של מילים משפה לשפה אלא כל צורת תקשורת המערבת מגע בין אנשים מתרבויות שונות.

עטיפת המהדורה האנגלית מ-1967 בתרגומו של D.M. Low

עטיפת המהדורה האנגלית מ-1967 בתרגומו של D.M. Low

כבר בכותרת הרומן ניכרים הבדלים בין התרגומים. רק התרגום העברי נצמד למקור האיטלקי באופן מילולי. התרגום האנגלי הראשון (Family Sayings) מצמצם ומבהיר את הכותרת האיטלקית הכללית – ה"לקסיקון" הופך ל"אמרות" ואילו התרגום השני מוסיף הֵקְשר אישי: "הדברים שנהגנו לומר" – מימד הזמן, ההתייחסות לעבר, גוף ראשון רבים, אבל נושא הרומאן, כלומר המשפחה, שוב אינו מוזכר במפורש בכותרת. אם נסתכל על הגישה הטוענת שהתרגום משקף את תרבות היעד ובתוכה יש לחקור אותו, הרי שניתן להצביע על המרכזיות של המשפחה בתרבות האיטלקית והעברית – אך גם על חולשתה היחסית בתרבות האנגלית, והיחלשותה בשלושים השנה שחלפו בין שני התרגומים לאנגלית. מה גם שהכותרת האנגלית אישית יותר, כלומר מדגישה את הפרט – שוב טענה המופנית רבות אל החברה דוברת האנגלית, והאמריקאית בעיקר. כאן המקום להעיר שהתרגום החדש לעברית, היוצא בימים אלו נצמד לתרגום הראשון לאנגלית "אמרות משפחה", כלומר הבחירה העברית עדיין שומרת על המקום המרכזי  של משפחה.

האמירה הראשונה המצוטטת ברומאן היא הגערה של האב: "!Non fate malagrazie", אשר מתורגמת ל: "אל תהיו מגעילים!", "!Behave yourself" ו-"!Don't be uncouth". אחד החוקרים טען שהמילה malagrazia  אינה מופיעה באף מילון של השפה האיטלקית. קביעה זו אינה מדויקת, מילון פרביה מתרגם אותה לאנגלית באופן מילולי כ-"bad grace" אך מילון סבטיני מפרש: "mancanza di garbo, di cortesia", כלומר חוסר נימוס, ומוסיף כדוגמה את הציטוט הנ"ל של נטליה גינזבורג! המילה malagrazie אכן נדירה באיטלקית (הופיעה בכתבים מהמאה ה-19) אבל אפשר לתהות האם דרך התיווך התרבותי, של גינזבורג היא חזרה אל השפה. גינזבורג כיוצרת נהנית מהחופש להשתמש במילים יחודיות, אולם המתרגם מוגבל יותר, כל אחד מהתרגומים בחר בביטוי שגור אחר בשפתו. בהקשר זה אפשר להעיר שהתרגום ככלל נוטה להפשטה ולאובדן משמעויות ספרותיות, ומילים ייחודיות בשפת היעד לרוב נדירות בו, ואכן כאן אנו רואים דוגמה למילה ייחודית בשפת המקור אשר איבדה את הייחודיות שלה בתרגום.

מיד בהמשך העמוד מופיעה עוד הפשטה של התרגום ביחס למקור. האב משלב בדבריו ביטוי שאול מצרפתית: "table d'hôte", שמשמעו ארוחה במסעדה במחיר קבוע. הביטוי נמצא בשימוש גם בשפות אחרות (אנגלית, גרמנית ואיטלקית לדוגמה), לכן ניתן היה אולי להשאיר אותו כפי שהוא גם בתרגום, אך כל אחד מן המתרגמים בחר בדרך אחרת ואף לא אחד מהם השאיר את הביטוי בשפה זרה – אשר מצביעה במקור על שאיפתו של האב לראות את עצמו כ"איש העולם הגדול". לואו תרגם "hotel table", שאכן קרוב מאד למשמעות המקורית, מכיוון שארוחה כזו נהוגה במלונות רבים וגם נהוג לאכול בנימוס במלונות. וולף החליפה את הביטוי ב:"restaurant" הכללי וויתרה על האפיון המיוחד. שוסטרמן בחרה להכליל את הביטוי  ולכתוב "שולחן מכובד", אשר זו הכוונה שמשתמעת מדברי האב – למרות שמסעדה בעלת תפריט קבוע אינה לרוב מסעדה מהדרגה העליונה – והאירוניה הדקה של המחברת כלפי דמות האב אובדת. נדמה שבמקרה זה שלושת המתרגמים העדיפו ביות ובהירות במחיר של אובדן דקות סגנונית. יתכן שמכיוון שהרומאן עמוס קישורים רב תרבותיים חששו המתרגמים להעמיס את הקורא בתרבות שלישית (צרפתית) כבר בעמוד הראשון.

בפרק הבא על קבילות ואדקווטיות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מרית בן ישראל  On 13 בדצמבר 2012 at 12:36 pm

    אוף, זה ממש מאכזב הדוגמאות המנרמלות האלה, ומלבה את הפרנויה הרדומה (מי יודע מה הם משנים לי מאחורי הגב). ומה רע בלקסיקון משפחתי? זה הרבה יותר סוגסטיבי.

  • שירלי  On 13 בדצמבר 2012 at 3:21 pm

    אני משערת שהפרק של מחר, על הקבילות, יעצבן אותך עוד יותר, אבל אולי הפרק האחרון, שמציע אי וודאות , ידבר אליך יותר.
    לגבי השם החדש, אני יכולה רק לצטט את תמר פלג מהספריה החדשה שכתבה שהלקסיקון קבל בעברית משמעות הקרובה יותר לאנציקלופדיה מאשר למילון, וכן שהיה חשוב להוצאה ליצור אבחנה ברורה בין התרגום הקודם לחדש.

  • מרית בן ישראל  On 13 בדצמבר 2012 at 4:11 pm

    אני חושבת שהיכולת שלי להנות מתרגומים מבוססת על הדחקה, שנפגעה קשות כרגע 🙂

  • אירית  On 14 בדצמבר 2012 at 5:36 pm

    רשימה מרתקת. כמו שאמרה כאן מרית, כל קריאה בתרגום מבוססת על הדחקה, או יותר נכון, הבנה ברורה שלא קוראים את המקור, אלא קוראים יצירה חדשה המבוססת על המקור. ואין הדבר בולט יותר מאשר במקרים כמו "לקסיקון משפחתי" (אני עדיין מעדיפה את השם הזה על פני "אמרות משפחה") – ספר שהוא גם חגיגה וגם קללה עבור מתרגם. מאוד מעניין יהיה להסתכל על ההבדלים שחלו בתרגום לעברית כראי לשינויים חברתיים, תרבותיים וכמובן תרגומיים שחלו בינתיים.
    ההשוואה שעשית בין תרגומים לאנגלית ולעברית מאוד מעניינת, אם כי אני לא בטוחה לגבי חולשתה של המשפחה בתרבות האנגלית, ובמיוחד בזו האמריקאית. מספיק להסתכל על מערכות הבחירות באמריקה, שם הדיון המרכזי הוא על ערכי משפחה (שלא כמו אצלנו). שמות של ספרים הם בכלל נושא נפרד, שלאו דווקא קשור ל"תרגום" אלא יותר ל"מכירות".
    הולכת לקרוא את הרשימה הבאה 🙂

  • שירלי  On 16 בדצמבר 2012 at 8:20 pm

    תודה (העיכוב בתגובה באשמת חופשת חנוכה), גם אני מחכה לראות את ההבדלים בתרגום.
    לגבי החברה האמריקאית, לטעמי ההתעסקות שלהם במה שהם מכנים "ערכי משפחה" מעיד דווקא על רפיסות המשפחה האמריקאית, כשמשהו יציב ומובן מאליו לא נוטים לדבר עליו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: