צ'ינמה איטליה – פסטיבל קולנוע איטלקי

זוכרים שפעם בשנה, רגע לפני סוכות, אני עוזבת לרגע את הספרות האיטלקית ומדווחת בהתלהבות על הסרטים האיטלקיים בפסטיבל הקולנוע בחיפה? אז תכף פסח –  והשנה מתרגש עלינו אירוע חדש שכולי תקווה שיהפוך למסורת: שבועיים של פסטיבל קולנוע איטלקי בחמש ערים.

והרי דבר המארגנים:

"צ'ינמה איטליה הוא מיזם של העמותה ADAMAS לתרבות (רומא-תל אביב) בשיתוף עם המכון האיטלקי לתרבות, בחסות שגרירות איטליה בישראל ובתמיכת קרן איטליה-ישראל לתרבות ואמנות (IIFCA). צ'ינמה איטליה בא למלא את החֶסֵר שהיה קיים במשך חמש עשרה שנה בסצנת התרבות בישראל, תקופה שבין הקלאסיקה לסרטים העכשוויים. המיזם בא לתרום רגע חשוב של דיאלוג ומפגש עם הקולנוע האיטלקי במיטבו. הקהל הישראלי יוכל להנות מסרטים אלו ככלי לקידום התרבות, השפה והחברה האיטלקית. למטרה זו יגיעו מאיטליה במאים, שחקנים וממלאי תפקידים בעולם הקולנוע."

תשעה סרטים חדשים (2011-2013), וארבעה סרטים וותיקים, המהווים מונוגרפיה של השחקן הקומי טוטו. בטבלאות בהמשך קישורים לתיאורי הסרטים, כולם יוקרנו עם כתוביות בעברית.

אני הספקתי לראות שניים מבין הסרטים הללו בפסטיבל חיפה השנה. סאלבו הוא סיפור אהבה על רקע מציאות של מאפיה אלימה ואכזרית בסיציליה. הסרט יפה, אם כי באופן אישי הוא לא שכנע אותי, המהפך הפיזי והנפשי שעוברים הגיבורים היה חד מדי לטעמי, אבל אני קטנת אמונה קיצונית, החברה האיטלקייה שהלכה איתי לסרט נהנתה מאד (רק התלוננה שבתור 'צפונית' לא הבינה כמעט כלום מהסיציליאנית).

טוני סרווילו ואלבה רורוואכר בסצנה מתוך ה'יפהפיה הנרדמת' (צילום פרנצ'סקה פגו)

על הסרט השני שראיתי, היפהפיה הנרדמת, אני ממליצה בחום. הסרט עוסק בשאלה הטעונה של המתות חסד, הוא מתבסס על אירוע אמיתי שהתרחש באיטליה ב-2009 וטלטל את המערכת הפוליטית. אבל עוצמתו של הסרט מצויה בהתמקדות באנשים הפרטיים, אלו שהגורל הטיל אותם למצבים בלתי אפשריים. בעוד תנועות וגורמים אידאולוגיים שונים יוצאים לקרבות חדורי להט קדוש, מנסים האנשים הקטנים לפשר בין הכרעות מוסריות עקרוניות לאהבה כנה לקרובים להם, אהבה הדוחפת אותם לפעמים לפעול בניגוד לרצונם ומצפונם. הסרט, בהיותו סרט, יפה מאד, והסצנות נראות לעיתים מוקצנות. אבל המצבים המתוארים בו אמיתיים לגמרי, ואירועים כאלו מתרחשים גם אצלנו יומיום, בלי מצלמות.

רשימת הסרטים ממוינת לפי הערים:

סרט	תל אביב	ירושלים	חיפה	הרצליה	חולון
אני נאפוליטני	5.4 21:00	6.4 20:30	7.4 19:15	9.4 21:00
חינוך סיבירי	6.4 21:00	22.4 21:00
ההפסקה	16.4 18:00	17.4 19:00	19.4 21:00	12.4 20:30
ספגטי סטורי	8.4 21:00	9.4 19:00	10.4 19:00	10.4 20:30
סאלבו	10.4 21:30	10.4 19:00
פרפרים יפים	12.4 21:30	13.4 21:30		7.4 20:30
גוף שמיימי	13.4 19:00	15.4 18:00	9.4 18:30	11.4 21:30
היפהפיה הנרדמת	11.4 22:00	11.4 14:00	15.4 19:00	16.4 20:30
פליני האחר	7.4 21:00	8.4 19:00	6.4 21:00
ציפורי שיר, ציפורי טרף	9.4 19:00	17.4 19:30		8.4 20:00	16.4 21:30
שוטרים וגנבים	15.4 18:30	16.4 19:15	18.4 16:00	12.4 18:00	10.4 20:30
רומא בחצות	10.4 18:45	21.4 19:00	19.4 17:00	17.4 20:30	12.4 19:00
שלושה סרטים קצרים בהשתתפות טוטו	12.4 15:30			16.4 21:30

רשימת הסרטים ממוינת לפי מועדי ההקרנה:

תאריך
5.4, שבת	אני נאפוליטני תל אביב
6.4, ראשון	אני נאפוליטני ירושלים	חינוך סיבירי תל אביב	פליני האחר חיפה
7.4, שני	אני נאפוליטני חיפה	פליני האחר תל אביב
8.4, שלישי	ספגטי סטורי תל אביב	פליני האחר ירושלים	ציפורי שיר, ציפורי טרף הרצליה
9.4, רביעי	אני נאפוליטני הרצליה	ספגטי סטורי ירושלים	גוף שמיימי חיפה	ציפורי שיר, ציפורי טרף תל אביב
10.4, חמישי	רומא בחצות תל אביב	ספגטי סטורי חיפה	ספגטי סטורי הרצליה	סאלבו תל אביב	סאלבו ירושלים	שוטרים וגנבים חולון
11.4, שישי	גוף שמיימי הרצליה	היפהפיה הנרדמת תל אביב	היפהפיה הנרדמת ירושלים
12.4, שבת	ההפסקה הרצליה	פרפרים יפים תל אביב	רומא בחצות חולון	שלושה סרטים קצרים תל אביב	שוטרים וגנבים הרצליה
13.4, ראשון	פרפרים יפים ירושלים	גוף שמיימי תל אביב
15.4, שלישי	גוף שמיימי ירושלים	היפהפיה הנרדמת חיפה	שוטרים וגנבים תל אביב
16.4, רביעי	שוטרים וגנבים תל אביב	ההפסקה תל אביב	היפהפיה הנרדמת הרצליה	ציפורי שיר, ציפורי טרף חולון	שלושה סרטים קצרים הרצליה
17.4, חמישי	ההפסקה ירושלים	ציפורי שיר, ציפורי טרף ירושלים	רומא בחצות הרצליה
18.4, שישי	שוטרים וגנבים חיפה
19.4, שבת	ההפסקה חיפה	רומא בחצות חיפה
21.4, שני	רומא בחצות ירושלים
22.4, שלישי	חינוך סיבירי ירושלים

שתי הטבלאות מבוססות על הרשימה שפרסם המכון האיטלקי לתרבות. אני מציעה לבדוק בה ליתר בטחון, אני לא אחראית לטעויות שנפלו בהעתקה לכאן…

אורי קליין על הפסטיבל באתר הארץ.

---

 

ועוד הערה לא קשורה: אתמול פרסמה ענת פרי ניתוח מרתק של "האם" מאת גרציה דלדה בבלוג שלה. תודה רבה לענת ואני ממליצה לקרוא את הרשימה שלה, היא מוסיפה זווית ראייה חדשה לנובלה.