הנבחרים – רשימה לשבוע הספר

לקראת שבוע הספר ניסיתי להרכיב רשימה של עשרת הספרים האיטלקיים בתרגום עברי החביבים עלי ביותר[1]. זאת רשימה זמנית, נכונה לעכשיו, ומקוצרת ככל האפשר. בעצם כל אחד מהספרים כאן ראוי לרשומה משלו, ואולי אפילו אצליח ביום מן הימים לכתוב עליהם, בינתיים אסתפק בכמה שורות.

1. מדבר הטטרים – דינו בוצאטי.  מכיוון שזה הספר הפותח את הרשימה ארשה לעצמי טון דרמאטי: הספר הזה שינה את חיי. הרבה ספרים השפיעו עלי, אבל רק עליו אני יכולה להצביע באופן חד משמעי. אחרי שקראתי אותו התפטרתי מהעבודה. ונא לא לזלזל – עבדתי במשך 18 שנה רצופות במקום הטוב ביותר בארץ. העלילה פשוטה, קצין צעיר מוצב כתפקיד ראשון ומאוס במצודה נידחת שמטרתה להגן מפני פלישה משוערת של טטרים מסתורים. בהדרגה הוא שוקע בתוך שגרת המצודה, עולמו מצטמצם אל בין חומותיה וההמתנה לטטרים הופכת לתכלית חייו. הגיבור האמיתי של הרומאן הוא זמן החיים הקצוב שזולג לנו בין האצבעות, בקלות רבה כל כך. אמנם אלגוריה שקופה, אבל משובחת, לדעתי זוהי יצירת מופת מהשורה הראשונה, ולא רק של הספרות האיטלקית.

אבל, הספר הזה לא ימצא כנראה בשבוע הספר. הוא אזל מהשוק, ניתן לקנות עותקים משומשים פה ושם או להזמין הדפסה אישית. ובכל זאת לא יכולתי להימנע מלהציב אותו בראש הרשימה.

תרגום מרים שוסטרמן ,הוצאת זמורה-ביתן ,1987.

2. מסע סנטימנטלי קצר – איטאלו סבבו. נובלה קצרה שהיא אולי היפוכו של הספר הקודם. אדון אגיוס, איש עסקים ומשפחה מזדקן יוצא לבד לנסיעה בת יומיים ברכבת. הנסיעה הקצרה הזו משמשת לו כתירוץ למסע נפשי, הוא בודק בדמיונו את גבולות החופש שלו, את יחסו לעולם ואת חייו. אדון אגיוס הוא אדם מפוקח לגמרי ורומנטי עד עמקי ליבו. קסמה של הנובלה מצוי בדיוק בשילוב הבלתי אפשרי הזה, ביכולת שלו להכיל בו זמנית, ובשלווה, נקודות מבט סותרות. אביא ציטוט קצר לדוגמה, בעת הפרידה בתחנת הרכבת מנופפת לו אשתו בהתלהבות מוגזמת: "אחר כך, כשנעלמה מעיניו, הבין. באותה תנועה ביקשה להזהירו בפעם האחרונה שישמור על הכסף בכיס החזה. איזו הקלה! הוא חייך, ובצייתנות, כדי לשכך את נקיפות המצפון על שאהבתו לאשתו גדולה יותר מאי-פעם דווקא עכשיו, כששוב אינו רואה אותה, מישש בחוזקה בכיס החזה. הארנק, ששלושים שטרות של אלף לירות ניפחו אותו, עדיין היה שם." הנובלה שנכתבה בשנת 1926 תורגמה לעברית לאחרונה בידי אריאל רטהאוז. תרגום יפהפה ומלא קסם. מומלץ בכל לב.

תרגום אריאל רטהאוז, הוצאת כרמל, 2009.

3. כאוס רגוע – סאנדרו ורונזי. שלושה חודשים בחייו של פייטרו פלדיני, בן 43, מנהל בחברת מדיה בינלאומית. הרומאן נפתח בסצנה דרמטית בה פייטרו ואחיו מצילים מטביעה בים שתי נשים זרות. תוך כדי מאבק בגלים האשה הזרה כמעט ומטביעה את פייטרו וכאשר הוא חוזר לביתו הוא מגלה שבאותו זמן בדיוק מתה אשתו לעיני בתם בת העשר. פייטרו מבלה את שלושת החודשים הבאים על ספסל בגן מול בית ספרה של ביתו. הספסל הופך למקום עליה לרגל כאשר בני משפחתו, עמיתיו לעבודה ואף זרים גמורים באים לדבר איתו ולשתף אותו בצרותיהם, "לסבול מולו" כפי שהוא אומר. הספר משקף מצד אחד את מסע האבל הפרטי שלו ומצד שני מציג מבט על החברה העכשווית, הארעיות, והטכנולוגיה שחותרת תחת כל המבנים החברתיים, גם האינטימיים ביותר. רומאן מצוין, שתורגם רק לפני שלושה חודשים ומסיבה לא ברורה לא זכה כמעט לתשומת לב. לחדי העין: כן, על פי הרומאן נעשה הסרט שהוצג בארץ תחת הכותרת "אי של שקט", אחד העיבודים התמוהים ביותר של ספר לסרט, למה לנסות לעבד לסרט מונולוג פנימי? הספר מרתק, בסרט לא קורה כלום.

גילוי נאות: בשנה שעברה התחלתי לכתוב על הספר דוקטורט בספרות משווה, ספק אם אסיים את הדוקטורט, אבל ברור שהספר ראוי שיכתבו עליו.

תרגום: אלון אלטרס, הוצאת קרן והוצאת כתר, 2011.

4. אלה תולדות – אלזה מורנטה. כאן אני מתחילה להיתקע, מה אפשר לומר על יצירת מופת כל כך מובהקת? הרומאן מספר בחמלה רבה על משפחה אחת קטנה ברומא בעת מלחמת העולם השנייה. אשה, שני בניה, וכמה שכנים שנרמסים בשולי ההיסטוריה. אוזפה הקטן, גיבור הרומאן, הוא התגלמות התום, אני עדיין מחפשת את הקורא שאוזפה לא הצליח להמיס.

תרגום מרים שוסטרמן פדובאנו, הספריה החדשה, 2000

5. קולות הערב – נטליה גינצבורג. בעצם יכולתי לבחור כל אחד מספריה של גינזבורג, הקול הייחודי שלה נמצא בכולם. גינצבורג כותבת בשפה פשוטה, בטון אגבי, על אירועים יומיומיים המסתירים דרמות גדולות של אנשים רגילים. בספר הזה שלושה רומאנים קצרים, ב-"ככה זה קרה" מספרת אשה צעירה וטובת מזג, "בעלת פרצוף של נזירה" כיצד קמה וירתה יום אחד בבעלה.

תרגום מירון רפופורט, הספריה החדשה, 1994.

6. אהבות ללא אהבה – לואיג’י פיראנדלו. אצל פיראנדלו, סופר ומחזאי,זוכה פרס נובל, אני מעריכה במיוחד את השאלות המוסריות. הסיפורים והמחזות ריאליסטיים, מעניינים ומפתיעים וכמעט תמיד מוצגת בהם התנגשות ערכית בלתי אפשרית: נאמנות למשפחה מול אהבה, מסורת מול קדמה, נאמנות לבן אחד ומול האחר.

תרגום אורה אייל, אחוזת בית,  2006

7. הברדלס, סיפורים – ג'וזפה ת' די למפדוזה. עלילת הרומאן שנכתב לפני חמישים שנה מתרחשת כמאה שנה קודם לכן, בעת איחוד איטליה. נסיך סיציליאני מאבד את כוחו ואת נכסיו לטובת הרפובליקה והמעמד הבורגני החדש. שקיעת העולם הישן ועלית העולם החדש דרך מבטו של מי שיודע שגורלו נחרץ וזמנו תם: "אם אנחנו רוצים שהכול יישאר בעינו, יש צורך בשינוי יסודי".

תרגום פנינה בת שילה ומרים שוסטרמן, עם עובד, 1994.

8. אגוסטינו – אלברטו מוראביה. סיפור התבגרות עדין של נער בן שלוש עשרה בעת חופשה על שפת הים עם אמו האלמנה הצעירה. במהלך החופשה יוצא הנער לראשונה מתחת לסינורה של האם והוא נאלץ להתמודד גם עם החספוס שבחוץ וגם עם הדמות החדשה של אימו כאישה חושנית. עדינות אינה מאפיינת את כלל יצירתו של מוראביה, אבל זו נובלה מאופקת ויפה.

תרגום דליה עמית, הוצאת כרמל, 2001.

9. בדידותם של המספרים הראשוניים – פאולו ג'ורדנו. רומאן חדש יחסית אשר זכה לתהודה רבה, באיטליה וכאן. כוחו של הספר בעיני הוא באמינות שבה הוא מצליח לתאר מתמטיקאי עצור שאינו מצליח לבנות קשר אפילו עם החברה הטובה ביותר שלו. כמי שבאה מהעולם הזה פגשתי לא מעט "מתיה" כאלו שמתנהלים בשקט ושום אות חיצוני לא מסגיר את הכמיהה שלהם לקשר.

תרגום יערית טאובר בן יעקב, הוצאת כתר, 2010

10. מאבק קשה על המקום האחרון. בין המתמודדים: אהבות קשות של איטאלו קאלווינו, אל תזוזי של מרגרט מצאטיני, יום מושלם של מלאניה ג' מאצוקו.

אפשר אולי לקבל הצעות מהקהל?


[1] בהשראת הפוסטים מגירי הריר של גלית חתן

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Meirav  On 13 ביוני 2011 at 10:48 pm

    שמחתי שהברדלס מצא את מקומו ברשימה, אם כי לא גבוה מספיק. תודה על ההמלצות המצויינות, כבר מחפשת את מדבר הטטרים.

  • נאוה  On 14 ביוני 2011 at 12:12 am

    "סיפורי מסיכות" של לואיגי' פירנדלו. התרגום ארכאי משהו (אבל אולי נאמן לשפת המקור? לא יכולה להשוות עקב בורותי המוחלטת בשפה המקסימה הזאת). זה קובץ של סיפורים קצרים, חלקם משמחים יותר וחלקם פחות, על צדדים נסתרים וסותרים באנשים.

    • שירלי  On 14 ביוני 2011 at 8:41 am

      ניסיתי להגביל את עצמי לספר אחד לסופר, בחלק מהמקרים זה היה קל, במקרה של פירנדלו היה מאד קשה להעדיף דווקא ספר אחד על פני האחרים (ואני מודה שהבחירה קצת שרירותית). "סיפורי מסכות" הוא אכן קובץ נהדר, נדמה לי שהוא דווקא התרגום המעודכן מ-2004 של "סיפורי מסכה" שיצא ב-1989. אפשר להוסיף גם את "יסורי אדם" הקטן שיצא בהוצאת תרמיל ומכיל חמישה סיפורים טובים.
      פירנדלו אמנם כתב בתחילת המאה העשרים ונתן ביטוי לסיציליה הכפרית, כך שמופיעים בשפתו מילים ומושגים הקשורים לתקופה ולמקום – אבל מעבר לכך אני לא מוצאת ארכאיות בסגנונו, אני חוששת שאם חשת ארכאיות האשמה היא בעברית שדוהרת קדימה ומיישנת תרגומים בקצב מבהיל.
      פירנדלו היה סופר פורה מאד, אחד הפרויקטים השאפתניים שלו היה "סיפורים לשנה", הוא רצה להשלים 365 סיפורים, אבל הספיק להגיע ל-241 "בלבד". נדמה לי שרק חלק קטן מהם תורגם, כך שיש עדיין למה לקוות… אפילו אני העזתי לתרגם ספור אחד "מרת פרולה ומר פונצה, חתנה" לפני כמה חודשים. הלוואי שמו"ל כלשהו ירים את הכפפה…

  • שאול סלע  On 14 ביוני 2011 at 1:03 am

    איפה פרימו לוי ?

    • שירלי  On 14 ביוני 2011 at 9:00 am

      צודק. פרימו לוי הוא סופר נהדר. הייתי מוסיפה לרשימה את "הזהו אדם" שמצליח להיות גם עדות וגם ספרות מצוינת.
      לדעתי השיר הפותח את הספר הוא אחד המקרים הנדירים בהם התרגום עולה המקור, בגלל האלוזיה המקראית הבולטת יותר בעברית:

      ושננתם אותם לבניכם
      בשבתכם בבית ובלכתכם בדרך,
      בשבתכם ובקומכם
      והיה כי תדמו- יאבדו בתוכם (תרגום יצחק גרטי)

      למיטב ידיעתי נמצא כעת בעבודה קובץ שירים בתרגומו של אריאל רטהאוז, בהחלט יש למה לצפות!

  • מרית בן ישראל  On 14 ביוני 2011 at 8:25 am

    יופי של רשימה. תודה. אבל מה עם יומה של הלילית / לאיש כגמולו, הנובלות הבלשיות המופתיות של שאשה?
    ואם כבר הזכרת את מוראביה – יצא בשעתו ספר סיפורים אירוטיים שלו בעברית, וביניהם הסיפור "השטן אינו יכול להציל את העולם" שהוא אחד הסיפורים המרנינים שיש, ופעם כמעט ביימתי אותו לתיאטרון בובות אבל לא נסתייע.
    (וגם קלווינו טיפה חסר לי. הוא אינו משורש נשמתי אבל אין צבע כזה ברשימה)

    • שירלי  On 14 ביוני 2011 at 9:47 am

      אופס – תפסת אותי, אני מכירה את "חלום בסיציליה" אבל לא את הנובלות הבלשיות של שאשא. רשמתי לפני ואשלים בהקדם, תודה!
      את הסיפורים האירוטיים של מוראביה קראתי ולא התחברתי, אולי זאת הפוריטניות המוגזמת שלי (אחת הסיבות בגללן הבלוג שלך הוא חומר חינוכי עבורי). אני לא זוכרת את "השטן אינו יכול להציל את העולם", אנסה לקרוא אותו שוב.
      קלווינו הוא מקרה מעניין, לעיתים המבט הלירי שלו מצליח להקסים אותי (מר פלומר, מרקובלדו) ולפעמים זה קצת יותר מידי (הערים הסמויות מן העין, אם בלילה חורפי עובר-אורח).
      את האגדות (סיפורי עם איטלקיים, אבות אבותינו) לפעמים מצאתי כנחמדות ולפעמים סתמיות – אבל אני משוכנעת שאם את תכתבי עליהן הן יהיו מרתקות!

  • shlomiyosef  On 14 ביוני 2011 at 12:26 pm

    מעניין
    תודה לך
    על ההשקעה

  • shlomiyosef  On 14 ביוני 2011 at 2:22 pm

    דווקא חשבתי שהסרט "אי של שקט" הוא סרט נפלא, ומצליח להעביר בכל כך מעט אירועים כל כך הרבה התרחשות. לא ידעתי שהוא מבוסס על ספר, אני אצה רצה לקנות, תודה!
    (שלי אשתו של שלומי)

    • שירלי  On 14 ביוני 2011 at 2:42 pm

      טוב, גם אני ראיתי קודם את הסרט ונהנתי, אם כי הנושא נראה לי קצת מוזר. בכל זאת, נני מורטי יודע למגנט גם כשהוא יושב רוב הזמן על הספסל…
      קראתי ראיון עם הסופר בו סיפר שמכתחילה רצה לכתוב תסריט אבל מורטי אמר לו שכל אחד יעשה מה שהוא יודע, כלומר שוורונזי יכתוב ספר וישאיר לו את הסרט…
      אחרי שקראתי את הספר נראה לי שהוא מאפיל על הסרט. המהלך הנפשי, העומק והמורכבות לא ברי השוואה.
      מאד אשמח לשמוע את ההתרשמות שלך אחרי הקריאה!

  • shlomiyosef  On 14 ביוני 2011 at 2:43 pm

    בדרך כלל הספרים עולים על הסרטים
    בדרך כלל!!! מעניין למה זה???

  • galithatan  On 14 ביוני 2011 at 3:22 pm

    אהבתי את ההמלצות 🙂 במיוחד מצא חן בעיניי הרעיון לדוקטורט בעקבות הספר.
    ותודה על המחמאה.

  • ארז  On 15 ביוני 2011 at 9:56 am

    אם אני מבין נכון מדובר בספרים שתורגמו מאיטלקית האהובים עליך, תהיתי אם תוכלי לציין לגבי התרגומים עצמם, כלומר מהם התרגומים הטובים ביותר מאיטלקית לעברית, גם אם הספרים עצמם פחות אהובים עליך.

    כמו כן, הלינק הפנימי מוליך לאדמין של וורדפרס

    • שירלי  On 15 ביוני 2011 at 10:46 am

      אני חוששת שכאן אני אאכזב אותך. ביקורת תרגום היא לא דבר פשוט ואני לא רוצה לעשות את זה כלאחר יד, מה גם שקטונתי.
      אבל, את רוב הספרים ברשימה (פרט לשניים החדשים ביותר) קראתי בעברית, ונהנתי, כך שאני משוכנעת שהם טובים מספיק. לגבי התרגום של אריאל רטהאוז לסבבו, ציינתי בפירוש את התפעלותי. סגנון הכתיבה של סבבו לא פשוט וקשה מאד להעביר אותו לעברית.

      באיזה לינק פנימי מדובר? היכן לתקן?

      • ארז  On 15 ביוני 2011 at 12:41 pm

        "חביבים עלי ביותר[1].

  • שירלי  On 15 ביוני 2011 at 12:52 pm

    תוקן. תודה. זה לא היה אמור להיות לינק – אלא הערת קרדיט לגלית חתן. ברשותך אמחק את הלינק מהתשובה שלך – זאת נראת לי פירצת אבטחה של וורדפרס.

  • רונן  On 15 ביוני 2011 at 4:03 pm

    תודה על הרשימה. שני הספרים הראשונים נראים מעניינים.

  • Ruth Benedict  On 22 ביוני 2011 at 7:11 pm

    תודה לך, סקירה נהדרת. על סמך הסיכומים על יוצרים שכבר קראתי, אני רוצה ללכת ברגע זה ליריד הספרים, ולהתפרע.

    • שירלי  On 23 ביוני 2011 at 9:55 am

      תודה רבה. דרך אגב, לפני כמה שבועות הגעתי במקרה לבלוג שלך – בפעם הבאה שהבטתי בשעון עברו שעתיים. יש לך פטור מהספר הראשון ברשימה שלי…

      • Ruth Benedict  On 23 ביוני 2011 at 3:40 pm

        תודה רבה לך! כמה מחמיא!

        דווקא התחלתי לחפש גרסת אי-בוק של הספר, באנגלית. יש לי צורך עצום לקרוא אותו, הרגע, במשרד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: