משחקי מילים, גרסת המתרגמת

משחקי מילים הם דבר נחמד מאוד, הם מוסיפים לחיים ולספרות עניין, תחכום, משמעויות, רבדים והומור. לפעמים מדובר במילה או ביטוי בעלי כפל משמעות ולפעמים בדמיון צלילי (לשון נופל על לשון). בכל מקרה מדובר באמצעי ספרותי נפוץ ואהוב. הבעיה מתחילה כשצריך לתרגם אותם. לעתים נדירות בלבד נשמרים הדמיון הצלילי או כפל המשמעות של שפת המקור בשפת היעד, זה קורה לפעמים בשפות שהן קרובות משפחה, ונדיר מאוד בשפות רחוקות (איטלקית ועברית, למשל). בהכללה אפשר לומר שעומדות בפני המתרגם שלוש אסטרטגיות:

  1. ויתור: לא תמיד משחק המילים מצדיק את תרגומו. לפעמים התרומה שלו לעלילה או לאפיון הדמויות כל כך שולית, והתוצאה כל כך מסורבלת שעדיף פשוט לוותר. לפעמים נבחר במשמעות אחת בלבד של המילה, לפעמים נמחק משפט שלם שכל מהותו אותו משחק מלים, ולפעמים נפצה במקום אחר: כלומר נוסיף משחק מילים חדש במקום אחר, כדי לשמור את רוח הטקסט או הדמות. בכל מקרה חשוב להדגיש: העובדה שמשחק מילים שהיה במקור לא הגיע לתרגום לא אומרת בהכרח שהמתרגם לא שם לב אליו, זאת עשויה להיות החלטה מודעת של הרע במיעוטו.
  2. הסבר: לפעמים לא מצליחים למצוא פתרון בשפת היעד, אבל משחק המילים חיוני לעלילה או לאפיון הדמות. במקרה כזה אין מנוס מהסבר, בין אם מדובר בהערת שוליים או בהנהרה (משפט הסבר המשולב בטקסט). זה לא פתרון אלגנטי, החינניות הטבעית של המקור הולכת לאיבוד, אבל זה יותר טוב מכלום.
  3. משחק מילים חלופי: זהו הגביע הקדוש של עולם התרגום, להצליח למצוא משחק מילים בשפת היעד שיעביר את ריבוי המשמעויות וההומור של המקור. חשוב להדגיש שגם כאשר מוצאים משחק מילים חלופי יש לבדוק האם הוא מתאים למטרות של משחק המילים במקור: האם יש לשמור על המשמעות? להישאר באותו שדה סמנטי (כלומר תחום משמעויות)? לרמוז ליצירה אחרת או דמות מחוץ ליצירה? להכניס נופך גס? מתוחכם? האם העיקר הוא דמיון הצלילי? האם הוא מבוסס על מילה חשובה בטקסט (שם של דמות או מקום למשל)? האם הוא מתאים לאפיון הדמות? לאווירה?

הלוואי והייתי יכולה לומר שאני מצליחה להגיע תמיד לפתרון מהסוג השלישי, לצערי לא זה המצב. אבל לפעמים יש משחקי מילים שממש אי אפשר לעקוף. כפי שקרה למשל ברומן תעלול מאת דומניקו סטרנונה שיצא ממש עכשיו בהוצאת כתר. יש שם דיאלוג שלם, חצי עמוד, שמבוסס על שיבוש של מילה. זהו רומן קצר ומשובח שראוי להקדיש לו רשומה משלו, וכבר בשם הכותר יש ריבוי משמעויות. כפי שהסבירה הקולגה* שלי שתרגמה אותו לאנגלית, מישהי בשם ג'ומפה להירי:

"דולצֶ'טו או סקרצטו" זאת הגרסה האיטלקית של trick or treat, "תעלול או ממתק" […] משפט שנטבע באמריקה והוא בו זמנית מפציר ומצווה, צוהל ומאיים. כשילד אומר בליל כל הקדושים trick or treat המבוגר יכול לבחור אם להשתתף במשחק או לשאת בתוצאות. […]
סְקֶרְצֶטוֹ (scherzetto) זאת הקטנה של שם העצם סקרצו (בדיחה), שנגזר מהפועל סקרצָרֶה שמשמעותו להתבדח או לשחק. כשמישהו מכריז "סקרצי" הכוונה היא שאתה בטח מתבדח, "בצחוק". מוזיקאים יודעים שהמונח סקרצו מצביע על קטע נמרץ, שיש לנגן מתוך שמחת חיים.

בגרסה העברית בחרתי לאחר התלבטות לא קצרה בשם 'תעלול', בדומה לשם שנבחר באנגלית (Trick), בעיקר כי זאת המילה שמופיעה בדיאלוגים בתוך הספר. הגרעין העלילתי של הספר עוסק במאייר זקן ונרגן, כבר מעבר לשיאו המקצועי, שנאלץ להשגיח במשך שלושה ימים אינסופיים על נכדו בן הארבע, ילד מבריק ומעצבן. באופן מוכר להחריד מינון הטלוויזיה של הנכד הוא אחד מסלעי המחלוקת ביניהם.

אתחיל בדיאלוג כפי שהוא מופיע בתרגום לעברית:

"אפשר לראות סרטים מצוּפָּרים?"
"מצוירים."
היה לו קשה לקבל את הטענה שהסרטים לא היו מצוּפָּרים. הוא מנה באוזניי רשימה ארוכה: אווזים, ברווזים, קוקיות ואפרוחים, רשימה מדוקדקת של בעלי כנף שהופיעו בסרטים, הוכחה לכך שהסרטים היו מצוּפָּרים ללא שום ספק. חזרתי ואמרתי שהמילה היא מצוירים, והמינוח התקני הוא סרטים מונפשים. הוא מייד גרר אותי לדיון בנושא המשמעות של ציפורים, ציפורי נפש, הנפשה, סרטים מצוירים וסרטים מונפשים. אמרתי: אלו ציורים שזזים ומדברים, ויש להם נפש. הוא רצה לדעת מה זאת נפש. עניתי שזאת הנשמה, שבזכותה אנחנו זזים, רצים, מדברים, מציירים ועושים תעלולים. הוא עמד על דעתו שגם הציפורים בסרטים עושות את הדברים האלה בדיוק. אחר כך נראה שהשתכנע בהדרגה ושאל אותי:
"לדמויות בסרטים יש נשמה?"
"לא, מי שמציירים אותן נותנים להן אותה."
"הציורים שלך לא זזים."
"הם באמת לא סרטים מצוירים."

משחק המילים במקור מבוסס על הדמיון הצלילי בין המילים  Animali (חיות, אָנימָלִי) ו- Animati (הנפשה, אנימטי, סרטים מצוירים באיטלקית הם cartoni animati), והשיבוש הילדי החמוד של הנכד, שמחליף אות אחת במילה ומצליח לנמק את השיבוש שלו.

רק לשם ההדגמה אביא את התרגום המילולי של אותו דיאלוג:

"אפשר לראות סרטים של חיות?"
"מצוירים."
היה לו קשה לקבל את הטענה שהסרטים לא היו של חיות. הוא מנה באוזני רשימה ארוכה: אווזים, ברווזים, ארנבים, עכברים וחדפים, רשימה מדוקדקת של בעלי חיים שהופיעו בסרטים, הוכחה לכך שהסרטים היו של חיות ללא שום ספק. הוא מיד גרר אותי לדיון בנושא המשמעות של חיות, מתן חיים, הנפשה וסרטים מצוירים. אמרתי: אלו ציורים שזזים ומדברים, ויש להם נפש. הוא רצה לדעת מה זאת נפש. עניתי שזאת הנשמה, שבזכותה אנחנו זזים, רצים, מדברים, מציירים ועושים תעלולים. הוא עמד על דעתו שגם הסרטים המצוירים עושים את הדברים האלו בדיוק. אחר כך נראה שהשתכנע בהדרגה ושאל אותי:
"לדמויות בסרטים יש נשמה?"
"לא, מי שמציירים אותן נותנים להן אותה."
"הציורים שלך לא זזים."
"הם באמת לא סרטים מצוירים."

אין ספק שהדיאלוג הזה חסר משמעות. לכן קודם כל היה צריך למצוא שיבוש צלילי קרוב מספיק (מצוירים, מצופרים), ואז להתאים את שאר הדיאלוג, להחליף את רשימת החיות ולהוסיף פה ושם חיבורים חדשים (ציפורי נפש) ואפילו משפט הנהרה שלם. וזה המקום להודות לשותפתי לפשע, עורכת התרגום דניס הרן בן דור שהוסיפה את משפט ההנהרה. והנה, רק כדי להדגים את עומק השינויים (תזכורת, במקור הוחלפה אות אחת ויחידה), התרגום המילולי והתרגום שהודפס בסוף:

"אפשר לראות סרטים של חיות מצוּפָּרים?"
"מצוירים."
היה לו קשה לקבל את הטענה שהסרטים לא היו של חיות מצוּפָּרים. הוא מנה באוזני רשימה ארוכה: אווזים, ברווזים, ארנבים, עכברים וחדפים קוקיות ואפרוחים, רשימה מדוקדקת של בעלי חיים כנף שהופיעו בסרטים, הוכחה לכך שהסרטים היו של חיות מצוּפָּרים ללא שום ספק. חזרתי ואמרתי שהמילה היא מצוירים, והמינוח התקני הוא סרטים מונפשים. הוא מיד גרר אותי לדיון בנושא המשמעות של חיות ציפורים, מתן חיים ציפורי נפש, הנפשה וסרטים מצוירים וסרטים מונפשים. אמרתי: אלו ציורים שזזים ומדברים, ויש להם נפש. הוא רצה לדעת מה זאת נפש. עניתי שזאת הנשמה, שבזכותה אנחנו זזים, רצים, מדברים, מציירים ועושים תעלולים. הוא עמד על דעתו שגם הסרטים המצוירים הציפורים בסרטים עושיםות את הדברים האלו בדיוק. אחר כך נראה שהשתכנע בהדרגה ושאל אותי:
"לדמויות בסרטים יש נשמה?"
"לא, מי שמציירים אותן נותנים להן אותה."
"הציורים שלך לא זזים."
"הם באמת לא סרטים מצוירים."

ועוד מקרה אחד, של משחק מילים קטן, רק שתי מילים, בלי יותר מדי השפעה על שאר הספר, שבכל זאת גזל ממני לא מעט זמן.

הוא לקוח מספר שעדיין לא התפרסם, לכן אני לא יכולה לחשוף יותר מדי, אבל מדובר בשני גברים בוהמיינים, לא כל כך צעירים, שמתחילים בדיסקוטק עם שתי בחורות צעירות מאוד. כולם שתויים כהוגן (כן, דוחה, אבל זאת ספרות, לא מניפסט פמיניסטי).

אחת הבחורות שאלה אם אנחנו חלק מ- complesso.
"כן," אמר ג', "אשמה."

הסבר: complesso זאת מילה בעלת ריבוי משמעויות, זאת  יכולה להיות להקה, קבוצה, הרכב, אבל גם תסביך. הבחורה שואלת אם הם זמרים או נגנים, מה שכנראה יכול להפוך אותם לקצת יותר אטרקטיביים בעיניה, והגבר לוקח (בכוונה) את השאלה שלה לשדה סמנטי אחר ועונה לה שיש להם תסביך אשמה.

ברור שצריך למצוא כאן פתרון אחר, כי בעברית זה לא עובד. מכיוון שהתעסקתי במשפט הזה לפני ארוחת ערב הבאתי אותו לשולחן, ולפחות מישהו אחד טען שזה מקרה אבוד, אין שום צירוף בעברית שיוכל להתאים. התחלתי להריץ בראש אפשרויות פרועות: נגנים, מנגן על העצבים, שרים, שירים, זמרים, בתחום, בתחום שבת, ליצנים, שחקנים, קרקס, תסביך אב, פרויד, הפקת זהב, ריקוד, להקת מחול, מכרה זהב, סוכן, סוכן חשאי, הפקה, הפקת בושם, שמן.

יש להודות, די גרוע. המשכתי לחפש בראש צירופים שישמעו טבעיים בעברית ויחברו בין שני שדות סמנטיים שונים ושהראשון יוכל להיות אטרקטיבי לבחורה צעירה חובבת ידוענים. עד שבבוקר, בטיול עם הכלבה, נמצא הפתרון.

אחת הבחורות שאלה אם אנחנו מפיקים.
"כן," אמר ג', "לקחים."


 

* "הקולגה שלי ג'ומפה להירי", כל הרשומה הזו שווה בשביל המשפט הנונשלנטי הזה.

כריכה

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אסנת  ביום 11 ביוני 2019 בשעה 10:27 am

    אילו פתרונות מבריקים! תודה שחשפת את תהליך העבודה. מקווה שיקראו אותה גם אנשים שלא עוסקים במלאכה, כאלה שאומרים: נשמט פה משהו, אין הצדקה לא לתרגם משחק מילים, למה שלא תוסיפו הערה וכדו'.

    • שירלי  ביום 11 ביוני 2019 בשעה 5:55 pm

      תודה! אני אכן לא מחדשת פה כלום למתרגמים, הכוונה להגיע אל מי שהתרגום שקוף לו במקרה הטוב.

    • מדלנה זלטנרייך  ביום 10 בנובמבר 2019 בשעה 2:11 am

      תודה,נהניתי מכל מילה.
      רק לפני רגע התוודעתי באקראי לבלוג שלך,ונשביתי.
      מבינה לחלוטין את יחסך לג׳ומפה להירי.טרחתי רבות להשיג את ספרה In altre parole
      חבל ש׳מועדון הספר האיטלקי׳ מפאר רק את עירך היפה חיפה.
      גם תל אביב יפה והמכון האיטלקי לתרבות נמצא ממש על שפת הים.
      נקודות למחשבה…

      • שירלי  ביום 10 בנובמבר 2019 בשעה 10:07 am

        תודה רבה!
        אני אשמח מאוד להרצות גם בתל אביב, במכון האיטלקי החביב או במקום אחר, אבל הבקשה לא יכולה להגיע ממני.

  • Inbal Saggiv Nakdimon  ביום 11 ביוני 2019 בשעה 11:56 am

    הסבר מעולה ופתרונות נהדרים.

  • קרן  ביום 21 ביולי 2019 בשעה 2:47 pm

    יש לי בעיה עם "אבל זו ספרות, לא מניפסט פמיניסטי". טקסט לא צריך להיות מניפסט פמיניסטי כדי שכקוראת ארגיש שהוא מיועד לי. שהדמויות הנשיות הן סובייקט ולא אובייקט, ספר שלא מדבר מעל ראשי ושוב מנציח סיפורים ותפיסות עולם כפי שמופיעים ברוב המדיה. כי אם הוא כזה, לי אין עניין לקרוא בו. "איים קטנים" הוא דוגמא לספר שמדבר על נשים ואל נשים. (אם כי בתרגום לא אחת שוב תורגמו משפטים שאומרות נשים ל- או על נשים ל…כשאתה… ואתה…זה די מייאש הנקודה האחרונה הזאת, אני מקווה שבקרוב אוכל לקרוא ספרים באיטלקית. לפחות *זה* ייחסך ממני. אני מקווה).

    • שירלי  ביום 21 ביולי 2019 בשעה 3:44 pm

      כל ספר לגופו, לא כל אחד ייהנה מכל ספר. יש הרבה מדדים להערכת ספרות טובה, אבל אני לא חושבת שהיא צריכה לעשות אידאליזציה לעולם או להימנע מתיאור תופעות בלתי חביבות.
      אני גם מוכנה לתת הנחות לספרות ישנה יותר (עד גבול מסוים), כי אחרת אאלץ לוותר כמעט על כל הספרות הקנונית. אני הרבה פחות סובלנית לספרות עכשווית מחפצנת.
      בכל אופן תפקיד המתרגם/מת הוא להעביר את רוח הספר, גם אם הוא לא מתאים לערכיה/ו האישיים.
      ובהצלחה עם האיטלקית, היא לא בהרבה פחות שוביניסטית מהעברית 🙂

  • יעקב  ביום 24 באוגוסט 2019 בשעה 1:07 am

    הצעה לשם הספר: "תעלול או צהלול"

  • hadoveretharishona  ביום 21 בדצמבר 2019 בשעה 9:55 pm

    היה מעניין מאוד לקרוא! בעיני, הדבר הכי זוועתי למתרגמים זה לתרגם ספרים בסדרה, כשיש מילים או ביטויים דו משמעיים, והמשמעות הנכונה מתגלה בספרים הבאים. או שביטוי שהופיע בספר קודם מופיע בתפקיד חשוב בספרים הבאים.

    מצד שני, אני נוטרת למתרגם מסויים על כך שלא רק ששינה משמעותית את שם הספר כדי שישמע מגניב יותר ופרסומי יותר, הוא גם לא שם לב ולא שינה בהתאם את המשפט בספר בו מוזכר שם הספר, ובו מתבררת המשמעות שלו. זו פנינה נחמדה שפשוט מתפספסת בתרגום לעברית…

    • שירלי  ביום 22 בדצמבר 2019 בשעה 11:16 am

      יש הרבה שיקולים בתרגום, ומטרת הרשומה הזו, בין השאר, לנסות להאיר את המורכבות. לכן ביקורת על תרגום שמתייחסת למילה או ביטוי מחוץ להקשר לא תזכה אצלי לאהדה רבה. וספציפית, בקביעת שם הספר מעורבים הרבה גורמים בהוצאה, ולפעמים אפילו לא מיידעים את המתרגם על השינוי (קרה לי אישית), כך שיתכן שהזעם לא מופנה לאדם הנכון.

      • hadoveretharishona  ביום 31 בדצמבר 2019 בשעה 8:41 pm

        או קיי, הלכתי לבדוק את התרגום בספר שלי, ואני לוקחת חצי מהביקורת שלי חזרה. בהתחשב בתרגום הזוועתי של שם הספר, הקטע בספר עצמו תורגם כמה טוב שרק אפשר. אבל הרפרנס עדיין הלך לאיבוד בתרגום…

        אני עדיין חושבת שלתרגם ALLOY בתור מסג זה רעיון גרוע. זה עדיין צורם לי. ועדיין צורם שלי ש THE ALLOY OF LAW תוגם בתור חוק ומסג, במקום בתור מסג החוק או סגסוגת החוק, משיקולים שיווקיים. וזו התשובה הרשמית של ההוצאה. באסה!

        הנה הקטע בו מתברר סוף סוף למה קראו לספר סגסוגת החוק:

        “I served it too,” Miles called. “But now I serve something better. The essence of the law, but mixed with real justice. An alloy, Wax. The best parts of both made into one. I do something better than chase the filth sent to me from the city.

        הנה הסגסוגת… או מסג, בתרגום העקבי בספר הזה. אבל בדיוק הקוראת העברית אמורה להבין שעל שם הסגסוגת הזו ממש נקרא הספר "חוק ומסג"? אבד בתרגום. ומי שזה לא יהיה שבחר לתרגם כך את הספר, ומי שבחר לתרגם ALLOY בתור מסג, לדעתי עשה טעות גדולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: