משמעויות – פוסט אורח של מרינו בוצי

בעקבות תרגום פתיחת הספר של מרינו בוצי ברשומה הקודמת, התפתח דיון קצר בשאלות של הבדלים תרבותיים, שפה ותרגום. מרינו בוצי פרסם אתמול רשומה בנושא, אביא תחילה את תרגומה לעברית ואחר כך כמה הערות שלי.

משמעויות – מרינו בוצי

לפי כמה ימים בקשה ממני שירלי פינצי לב (אנו בקשרי פייסבוק) לתרגם לעברית חלק מהפרק הראשון של 'עוד רב-מכר אחד ואבדנו', חשבתי שזו יוזמה ממש נחמדה ומועילה והסכמתי בהתלהבות. במייל ששלחה לי אחר כך הביאה לידיעתי שאחד הקוראים שלה אשר קרא את התרגום נפגע ממשפט חסר משמעות עבורי: "להכין סבון מהשומן שנשאב מהשכנה".

אכן מעניין לשים לב כיצד משפט שהיה תמים עבורי מקבל בתרבות אחרת טעם מר של עבר טרגי. עבור העם היהודי, שעבר רדיפות במשך אלפי שנים ובמיוחד בתקופה הנאצית, סבון שיוצר מגוף אנושי הוא מציאות טרגית.

לפעמים אני שוכח את החשיבות ואת הכוח של המילים. ויחד עם זאת כתבתי עבור השנתון של הוצאת גואנה (יצא במאי) על חשיבות המילים בכותרת: על המילה מתרומם. אני מאמין שהשיג ושיח עם שירלי פתח צוהר במחשבתי: חייבים לגלות מחדש את חשיבות המשמעות של המילים, את הערך של המשפטים, בהקשר ההיסטורי. חייבים להבין ולהכיר תרבויות אחרות, מנקודת מבט תרבותית היסטורית. אני חייב לומר שהגילוי שמשפט שנכתב על ידי ללא כל מחשבה על השואה (אני חשבתי על הסרט "מועדון קרב") העלה תהיות אצל קוראות וקוראים ממוצא יהודי החזיר אותי לאדמה. הבנתי שתמיד יש למילים משמעות עמוקה יותר.

—–

עד כאן מרינו בוצי, וכמה הערות שלי. הדיון החל בעקבות התגובה של 'אחת העם' אשר כתבה: "מה זה למשל לשאוב שומן כדי לייצר סבון משכנה ?! שקיע מהתקופה הנאצית האפלה ,או שאולי מגיע בכך אלינו שקיע מוקדם בהרבה מתקופות ימיביניימיות ואולי עוד אפילו משהו קדום יותר,שמבטא מחסור של נצורים כברוח של מדרש איכה ודומיו ?". כאשר תרגמתי את המשפט על השכנה לעברית עלתה גם אצלי הקונוטציה הנאצית, קונוטציה כמעט בלתי נמנעת אצל דוברי עברית. אבל המשפט הזה נראה לי חשוב בטקסט, גם אם הקונוטציה של דובר איטלקית (כפי שלאחר מכן ענה לי מרינו) שונה לגמרי. מהמשפט הזה מגיח הרוצח הסדרתי החבוי, אשר מוצהר בטקסט כעבור כמה משפטים. המשפט הזה הוא המקום הקרוב ביותר בקטע ל'הראיה' (showing, על פי האבחנה המוכרת בין 'הראיה' ל'הגדה', telling), לכן גם אם האפקט שלו חזק ומזוויע יותר בעברית מאשר באיטלקית – לא יהיה נכון לעדן אותו. יש טווח לא קטן בין השתקה להסתה, וגם אם בסוגי שיח אחרים יש מקום להגביל אותו, לספרות עדיין מותר להתקרב מאד לגבולות, אין הרבה ערך לספרות המוכפפת לכללי התקינות הפוליטית למיניה.

מרינו כתב גם על האופן שבו התרגום האיר עבורו מחדש את שהוא עצמו כתב ועל הצורך במפגש בין תרבויות. לטעמי הירידה לעומק הטקסט המקורי והמפגש בין תרבויות הינם הדברים המרתקים ביותר בתרגום, כאשר לא פעם נחשפות משמעויות דווקא בתרבות היעד.

ועוד הערה, על האופן שבו האווירה התרבותית מכוונת את הקריאה למקום הצפוי. אחת העם לא טענה שהמשפט פגע בה, וגם אני לא כתבתי זאת למרינו, רק שאלתי מה המקור שלו לדימוי החריף הזה והזכרתי את הקונוטציה שלנו. הוא מיד התנצל, כתב בבלוג שהקוראת נפגעה, ואחד הקוראים שלו התלונן על ההיעלבויות המופרזות בימינו. נדמה לי שמי שגרר אותנו להקצנה המיותרת הזו היא שוב תרבות התקינות הפוליטית שמנתבת את הקריאה למסלולים המוכרים ורואה צל הרים כהרים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • mashkazg  On 8 במאי 2012 at 6:50 pm

    שירלי, הבלוג שלך תענוג

  • מירי שחם  On 8 במאי 2012 at 6:54 pm

    פוסט מרתק מאד מאד. הותיר אותי עם מחשבות בנוגע לכל פספוסי הקריאה שלי עצמי. הפער שנחשף כאן הוא בלתי נמנע, כנראה, אלא אם כן קריאה דיגיטלית תצבור שכבת התייחסויות של קוראים בני תרבויות שונות לאותו טקסט, כך שבמהלך הקריאה אוכל לקרוא הערות נקודתיות של קוראים שונים במוקדי טקסט שמעוררים לתגובה וכך לעקוב מקרוב אחרי הקריאה שלהם.

    • שירלי  On 9 במאי 2012 at 7:16 am

      קריאה מרובדת הערות נשמעת רעיון נפלא וגם מפחיד – אותי גודש התובנות היה מכניס לשיתוק. אני מעדיפה קריאה ראשונה על לוח חלק, וחשיפה לפרשנויות רק בקריאה שניה והלאה.

  • רוני  On 8 במאי 2012 at 8:34 pm

    לא חושב שיש כאן "הקצנה מיותרת".
    יש כאן דיון מרתק על מפגש בין תרבויות ובין השקפות (למשל תקינות פוליטית לעומת חופש יצירה), ובהחלט צפוי, ובמידה מסוימת רצוי ומעשיר, שמפגש יכלול גם קונפליקטים.
    עצם ההתנצלות המידית ותגובת הנגד – גם הם חומר מרתק למחשבה.

    • שירלי  On 9 במאי 2012 at 7:22 am

      אולי "הקצנה" זו מילה קיצונית מדי, אבל בהחלט נכנסה לדיון נימה של תרעומת שאליה כיוונתי.
      ואכן, מפגש בין תרבויות הוא אחד המקומות המרתקים והמעשירים ביותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: