על הקומדיה האלוהית – בעברית (2)

זהו הפרק הכבד ביותר של הסדרה – אבל כדאי לשים לב לקשרים בין תרבותיים כבר בימי הביניים ולפתרונות יצירתיים לעקיפת מכשולים של שפה ותרבות, כשרוצים.

פרק ראשון – מבוא ותרגומים לשפות אחרות

[הערה חשובה באותיות קטנות: הסדרה מבוססת על עבודה לאוניברסיטה, אבל במעבר לאינטרנט הושמטו רוב הציטוטים. זוהי רשימת המקורות מלאה]

השפעת הקומדיה על החברה היהודית ועיבודים ראשונים לעברית

איור של הרמב"ם בספר יהודי איטלקי מהמאה ה-15 (קובץ רוטשילד)

היהודים באיטליה היוו במשך דורות רבים חלק מהמרקם החברתי והתרבותי. ראשית הקשר התרבותי בין יהודים ונוצרים החל עוד בימי האימפריה הרומית כאשר היהודית והנוצרים כאחד ניצבו מול התרבות האלילית, שורשי הסובלנות והחיים המשותפים באיטליה נעוצים באותה שותפות גורל מונותיאיסטית. במאות ה-12-14 לספירה התקיים שילוב תרבותי ללא מחיצות של אמונה דתית אשר הוביל להשפעות דו-כיווניות על היצירה הרוחנית. אומברטו אקו כתב על חשיבות השפה העברית כשפה "בראשיתית" במחשבת ימי הביניים, על ההשפעה קבלית על דאנטה ובמיוחד השפעת המקובל הספרדי אברהם אבולפיה. השפעות תרבותיות של כתבים עברים, מוסלמים ויוונים על המשכילים האיטלקיים התאפשרו בזכות תרגומים לאיטלקית: במאה ה-13 תרגם והעיר שמואל בן יהודה אבן תיבון את "מורה נבוכים" של הרמב"ם לאיטלקית ומתרגמים יהודיים תרגמו הוגים מוסלמיים לאיטלקית. היהודים המשכילים שלטו בעברית, איטלקית ערבית ולטינית, אך כל היהודים שלטו בשתי שפות: האיטלקית ששמשה בחיי היומיום והעברית לתפילה, כמעט כל היהודים ידעו גם לקרוא בעברית.

העדות הראשונה והבולטת להשפעתו של דאנטה על הספרות העברית מצויה אצל בן תקופתו עמנואל הרומי. עמנואל הרומי הושפע משירת ספרד והיה נטוע בתרבות האיטלקית של זמנו. כך לדוגמא מוסבר הדמיון שבין סיפורי הזימה של עמנואל לאלו של בוקצ'יו בכך ששני היוצרים שיקפו את רוח המקום והזמן. בגלל התכנים המיניים הגלויים בכתיבתו אוסר "שולחן ערוך" על הקריאה ברובו, למעט אולי בפרק האחרון: "מחברת התופת והעדן". הקרבה התמטית של המחברת ל"קומדיה" מובהקת: דניאל מוליך את עמנואל בתופת ובעדן. במהלך מסעם הם פוגשים דמויות רבות מהמקרא, מההיסטוריה היהודית והעולמית ומחייו האישיים של עמנואל. החוטאים מתייסרים בעינויים מבחילים והצדיקים זוכים לכבוד ודנים בספרי החכמה. דמיון בין היצירות בולט כבר בשורת הפתיחה. דאנטה פותח: "וַיְהִי בְּמַחֲצִית נְתִיב חַיֵּינוּ" וממשיך "מִדֵּי זָכְרִי בּוֹ, יִתְחַדֵּשׁ הַפַּחַד.". עמנואל מתחיל: "אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי שִׁישִׁים" וממשיך "וְכִרְאוֹתִי נָפְלוּ עָלַי אֵמִים". ההשפעה הגלויה של דאנטה על עמנואל, בתוספת סונטה קינה שחיבר בשנת מותו של דאנטה, הולידו שמועות עיקשות על ידידות אישית ביניהם, שמועות בלתי מבוססות כנראה. קאסוטו טען ש"עמנואל נתכוון להעשיר את הספרות העברית ביצירה, העשויה ליתן לקורא ציור משירת דאנטה", כלומר, מטרתו של עמנואל היתה דומה להפליא למטרתם של מתרגמים בדורות מאוחרים יותר. למרות הדמיון הרב שבין "התופת והעדן" ל"קומדיה" זהו אינו תרגום, אולם זו גם אינה יצירה עברית מקורית. למזלו של עמנואל הרומי איש לא שמע בתקופתו על חוקי זכויות היוצרים והקניין הרוחני.

יהודה רומאנו (~1292-1330), אחיינו של עמנואל הרומי, פעל בדרך אחרת כדי לחשוף את דאנטה ליהודי איטליה. הוא תעתק חלקים מה"קומדיה" לאלפבית העברי, כלומר כתב את הטקסט האיטלקי באותיות עבריות. כפי שנזכר קודם, היהודים ידעו לקרוא עברית ולדבר איטלקית, כך שהשפה המדוברת (איטלקית) קיבלה את היוקרה של השפה הכתובה  (עברית). יש לציין שזו היתה שיטה מקובלת באיטליה, כך לדוגמה תורגם המקרא לאיטלקית אך תועתק באותיות עבריות.

 

עמוד השער של "מקדש מעט"

 

במאה הבאה כתב משה ריאטי (1388-1460) את "מקדש מעט", יצירה המבוססת על העדן מתוך ה"קומדיה". ההשפעה הסגנונית ברורה: כמו ה"קומדיה" גם "מקדש מעט" כתוב ב"טרצה רימה", שלוש שורות כאשר החריזה היא בין הראשונה לשלישית. למרות שהיצירה מבוססת על המסורת הרבנית מודל העדן לקוח מדאנטה. "מקדש מעט" כתוב ברובו כסקירה של ביצירה היהודית לדורותיה: התנ"ך, המדרש, הקבלה, הרמב"ם, בן רשד ועוד רבים מצוטטים שם באופן ישיר. אבל יש בה גם התייחסות גם לפילוסופיה ה"חוץ-יהודית" והחילונית, כמו פרשנות לאפלטון ואריסטו: "כמו מחקר אופן מציאותם\ אם הוא כאפלטון המניח\ כללים חוץ לנפש עצמותם". הגרסה היחידה הידועה של "מקדש מעט" נערכה בווינה בשנת 1851 בידי יעקב גולדנטל. את הכרך מקדימים שני מבואות: באיטלקית ובעברית. כמו תמיד כשמדובר ב"טקסטים מקבילים" ההשוואה בין המבואות בשתי השפות מעידה על יחסי הכוחות ומפגש התרבויות. המבוא באיטלקית מתאר את גדולתו של דאנטה ומגדיר את ריאטי כ"דאנטה היהודי", לעומת זאת המבוא העברי ממהר לטעון ש"הספר מקדש מעט שמו נאה לו והוא כלו קדש כי עניניו המה עומדים ברומו של עולם ומחברו הראה בו את כחו ובקיאותו הרב בתורה ובחכמה עד שאין דבר נשגב בפלוסופיא ולא ענין יקר בתלמוד ולא איש מצוין בין חכמינו שעליו לא הטיף מלתו או רמז אליו בחרוזיו.." המבוא העברי מכיל אפולוגטיקה, ציטוטים רבניים ופירוט תולדות כתב היד, בניגוד למבוא האיטלקי שמנתח את החיבור תוך הקבלה לדאנטה. ניתן לשער שכל אחד מהמבואות נועד לקהל אחר. מכיוון שבאותה תקופה לא היו עדיין תרגומים של דאנטה לעברית ההנחה היתה שרק דוברי האיטלקית היו מסוגלים להעריך את ההשוואה לדאנטה ואילו עבור דוברי העברית היה צורך בלגיטימציה "יהודית" לספר.

שני חיבורים נוספים אשר נכתבו בעקבות דאנטה בעברית הם "תפתה ערוך" של משה זכות (1625-1679) אשר פורסם במנטובה אחרי 1673 ו"עדן ערוך" אשר נועד להשלים אותו וחובר על ידי יעקב דניאל אלמו (1690-1757) בשנת 1743 בוונציה. המחזה זכה לפרסום ולהערכה רבה באיטליה ומחוצה לה, הוצג ותורגם ליידיש ולאיטלקית.

אשר סלה מבחין בין שתי תקופות בשאלת התקבלותו של דאנטה והיחס אליו בקהילה היהודית ודוברת העברית. התקופה הראשונה היתה לפני האמנציפציה והקנוניזציה של דאנטה. באותה תקופה לא נעשו תרגומים של דאנטה לעברית אלא נכתבו יצירות בהשפעתו. לעומת זאת אחרי האמנציפציה היה רצון לאמץ את דאנטה אל חיק היהדות כחלק מההשתלבות של היהודים בחברה הנוצרית. באופן אנכרוניסטי, ההתנגדות הפוליטית של דאנטה לאפיפיור נתפסה כסובלנות דתית כלפי היהודים. כחלק מהרצון לקרב את דאנטה לתרבות העברית החלו לתרגם אותו באותה תקופה לעברית, אם כי קהל קוראי העברית באותה תקופה היה עדיין קטן. יתכן שהסיבה נעוצה בקנוניזציה של דאנטה מחוץ לגבולות איטליה והתרגומים שלו לשפות אחרות. כאשר דאנטה נעשה מוכר מחוץ לאיטליה היה צורך בתרגומים עבור יהודים בקהילות אחרות. כפי הנראה תרגום דאנטה לעברית  הוא תוצר של מגמה כללית לתרגום יצירות מופת איטלקיות לעברית כחלק מהשיבה לארץ ישראל ותחיית השפה העברית, כמו תרגומיהם לעברית של פטררקה, אריוסטו, טאסו, לאופרדי , מאנצוני ועוד.

הרשומה הבאה תעסוק בתרגומים לעברית החל מהמאה ה-19 ועד ימינו.

פרק שלישי – תרגומי הקומדיה לעברית

פרק רביעי – השוואת תרגומים

פרק חמישי – סיכום

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: