אם ובן – לוקה קנלי

הספור "אם ובן" לקוח מתוך קובץ הסיפורים "כי המכשולים צריכים לבוא". הספר נתלה באילנות גבוהים: הכותרת לקוחה מתוך הברית החדשה[1], האפיגרף  מצטט את המינגווי, הכריכה מכריזה "בסט סלר" (באנגלית), והסופר רב פעלים – מרצה לספרות לטינית שפרסם עשרות ספרים: מחקרים אקדמיים, פרוזה ושירה. אבל משהו לא עובד.

ננסה לבחון את הספור המתורגם. זוהי טרגדיה אורבאנית זעירה: המספר מביא את סיפורם של אם ובן מתבגר אשר מותו הפתאומי של האב הוביל אותם לטירוף. המספר נתקל באם ובן משוטטים ברחובות רומא, האם מלאת החיים גוררת אחריה את הבן הכבוי. המספר מניח שהבן מפגר והאם מטפלת בו במסירות. כעבור שנים מתברר לו שהמציאות שונה מאד מהספור שטווה בדמיונו: לאחר מות האב סירבה האלמנה להשלים עם גזרת הגורל, אך את המרד היא הפנתה כלפי עצמה, וכלפי הבן. האם בודדה את שניהם בדירה מוזנחת שבה אגרה את צוֹאתה הממוינת. הספור מחריד ומתכתב עם לא מעט יצירות מופת שהציגו ריטואל אֶבֶל חריג על מות אדם קרוב ונורמאליות שמסתירה טירוף. על קצה המזלג אפשר למנות את "ורד לאמילי" של וילאם פוקנר בו הבת רוצחת ומסתירה במשך עשורים את גופת הארוס שרק הריח רמז עליה; עמוס עוז מספר ב"ספור על אהבה וחושך" כיצד לאחר מות האם שקעו אביו והוא בהזנחה ולכלוך מכוונים, מתוך התרסה נואשת; ב-"כזב וכישוף" של אלזה מורנטה, לאחר מותו הפתאומי של האב (בנפילה מרכבת) שוקעת האם בהזיות ומתה תוך ימים ספורים והבת מנתקת קשר עם העולם החיצון. התמות שבהן עוסק הסיפור מוכרות וחשובות: שבריריות האושר והשפיות, בדידות וניכור בכרך, יחסים אובססיביים במשפחה. הסיפור של קנלי מזעזע, מבעית, דוחה – אך גם צפוי. הקורא בן המאה העשרים ואחת רגיל לזוועות. הזוועה היא נקודת פתיחה נוחה בכדי לסדוק את אדישות הקורא, אבל כאן היא נשארת רק נקודת פתיחה, קנלי אינו מתקדם הלאה. הסיפור בונה מתח, אך זהו מתח צפוי, כבר בקריאה ראשונה ברור שמשהו עומד להתגלות ולכן הגילוי, דוחה ככל שיהיה, אינו מפתיע, ומכיוון שהסיפור אינו ממשיך משם לתובנות עמוקות יותר – הוא מאכזב. סיפור המסגרת, על הנער הכפייתי קשור באופן רופף בלבד לספור הראשי, והמספר אינו משתמש בו ואינו חוזר אליו בהמשך ולכן גם הוא נשאר תלוש ולא מעניין.

למרבה האכזבה סיפור זה אינו שונה מסיפורים אחרים בקובץ. דוגמאות אחדות: בחור מתבודד שמוצא את מקומו בחנות חיות עד שמתברר שהחנות משמשת כהסוואה למגדלי סמים, שרברב תמים שמתחתן עם זונה ומתאבד לאחר שבתם המשותפת טובעת, גבר שמשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי ואינו מצליח לצור קשר עם משפחתו. כל אחת מהעלילות הטרגיות הללו יכולה היתה להתפתח ליצירה אנושית מרתקת, אך קנלי בוחר להיצמד לדיווח שטחי ומנוכר שאינו מצליח לגעת בקורא, או במקרה זה בקוראת. הסיפורים נקראים כמו אותה כרוניקה מעיתון שהוא מזכיר: מסקרנים אך ולא משאירים משקע, כך בקוראת אחת  לפחות.

על הסופר ויצירתו

לוקה קנלי הוא סופר יליד 1925. הוא לימד היסטוריה רומית באוניברסיטת פיזה ומאז 1981 מקדיש את זמנו לתרגום מלטינית וכתיבה. הספר "Che gli scandali avvengano"  ממנו לקוח הסיפור יצא לאור בשנת 2006 בהוצאת בומפיאני.

 אם ובן – לוקה קנלי – תרגום 


[1] "Che gli scandali avvengano" מתי, יח 7, הברית החדשה בתרגום פראנץ דעליטש

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: