קחי לך משמרת הלילה – ג'ורג'ו שיינה

Giorgio Scianna

"Fai di te la notte" –

"קחי לך משמרת לילה" הוא ספר שמרפרף על השאלות הגדולות של החיים: זהות, אמת, שקר ומשפחה. אלו שאלות גדולות, אינספור יצירות ספרות ופילוסופיה ניסו לחפש ולהבין את אותו גרעין חמקמק של אמת, זהות וקשר אנושי. "קחי לך משמרת לילה" הוא ספר צנוע, ספר שהולך בעדינות מסביב לחידות, מצביע עליהן, אך לא מתיימר לפצח את הקוד.

לקלרה, גיבורת הרומאן, יש חיים טובים לכל הדעות. אישה נאה כבת ארבעים, חוקרת גנטיקאית שמרוצה מעבודתה. יש לה משפחה מושלמת: בעל ושני הילדים. הבעל, סרג'יו, הוא רופא מצליח, אב מסור ואפילו מאהב סבלני. אך זו לא כל המשפחה: ישנו גם אבא ג'איו, אביו של סרג'יו, חולה סופני המרוחק לכסא גלגלים בדירתו. קלרה מקדישה לו כל יום שעתיים תמימות. אחרי העבודה, בזמן שסרג'יו לוקח את הילדים לבריכה, עולה קלרה לדירתו המגובבת של ההיסטוריון הקשיש שם הוא מרצה לה על מגלי עולם. תחת השלמות הזו חותר סוד, קלרה מגלה שסרג'יו מסתיר ממנה משהו. תוכנו של הסוד אינו הבעיה, הוא נחשף לקלרה ולקורא כבר ברבע הראשון של הרומאן, עצם קיומו של הסוד מערער את קלרה.

המתחים שבין שקר לאמת, בין גילוי לכיסוי, הם המתחים שיוצרים את הרומאן והם  מצויים בכל רמותיו – התמטיות והצורניות. גילוי הסוד בתוך מציאות בטוחה ומוכרת מעמיד בספק את כל מה שקיים בעולמה של קלרה. היא מופתעת להיתקל בתחום סגור אפל ומוכחש בתוך נישואים מלאי אהבה, התחשבות ותשוקה. חשיפת הסוד אינה מאירה דבר, להיפך. במקום לבטל את הספק, החשיפה רק מובילה לשרשרת של שקרים והכחשות. אבא ג'איו וס'רגיו מבטלים זה את דבריו של זה, נלחמים זה בזה ושומטים את הקרקע תחת רגליה של קלרה אשר אינה יודעת למי להאמין. בתוך המבוכה של קלרה משתלבת עלילה היסטורית אשר אבא סרג'יו מספר לקרלה: קורותיהם של האנוסים היהודים בספרד ופורטוגל. האנוסים המירו את דתם וזהותם למראית עין כדי להצליח לדבוק בבתיהם וברכושם. רובם האמינו שהשינוי יישאר חיצוני בלבד ומהותם לא תשתנה, אבל מי הם כעבור יותר מעשרה דורות וחמש מאות שנה? הזהות החיצונית שלהם שקרית אבל מה היא הזהות החבויה שלהם? האם היא עדיין קימת? זוהי כבר אינה זהות יהודית, אך האם השקר, הסוד, הפך הוא עצמו להיות המהות? האם השקר מסתיר מאחוריו דבר בעל ערך? האנוסים ניסו להוליך שולל את הסביבה, ככל שהאינקוויזיציה רדפה אותם יותר הם שיקרו יותר והחביאו יותר את זהותם. רובם איבדו את גרעין הזהות היהודי, אבל עבור המעטים ששרדו זהו מקור עוצמה: זהות מוחלטת, נורשת, אשר הסודיות מגוננת עליה והופכת אותה לבלתי מוטלת בספק.  שיינה האיטלקי משתמש בסיפורם של האנוסים היהודים כדי לשאול מהי זהות אישית. האם קיים גרעין של זהות חד משמעי אצל כל אדם או שזו עוד אשליה שניתן למוטט? סרג'יו בטוח בזהותו אך מסתיר אותה מקלרה; אבא ג'איו מבטל כל ודאות, ממוטט את השקרים של עצמו ומחדיר בקלרה את הספק; האפיגרף שממנו לקוח שם הספר הוא ציטוט של משורר בדוי; שקר מופיע כבר בסצנה הראשונה של הספר. שקרים וספקות ממשיכים ללוות את הקורא לכל אורכו של הרומאן. קלרה היא המספרת ברומאן, לעיתים בגוף ראשון ולעיתים בגוף שלישי אך נקודת התצפית לרוב שלה. הסיפור אינו מסופר באופן כרונולוגי, פערים רבים אינם נסגרים ואינם מוסברים, קלרה אינה נתפסת כמספרת מהימנה או עקבית. הרטוריקה של קלרה גורמת לקורא לפקפק בה כפי היא מפקפקת בסרג'יו ובאבא ג'איו.

הסיפור מותח, המשחק הבלשי תופס את הקורא: קפיצות קדימה ואחורה בזמן, הקולות הדוברים לא מזוהים, צריך להתאמץ כדי לצרף את הפרטים לתמונה אחת. במרכז התמונה ניצבת דמותה של קלרה ודמותה היא גם נקודת החולשה של הספר. המבט של קלרה מרפרף על פני חפצים ואנשים, סוקר אותם, מדווח, אבל נשאר תמיד חיצוני, לא חודר. קלרה יוצאת למסע חיפוש ללא מטרה ובעצם אינה מעיזה לחפור אפילו בנפשה היא. היא רוצה לחזור אל המציאות המוכרת, ובמידה רבה היא מצליחה, אבל יחד עם הניכור שלה מעצמה גם הקורא נשאר מעט מנותק, חיצוני. הפחד של קלרה להתעמת עם משבר הזהות שלה משאיר אותה מרוחקת מעצמה אך גם מהקורא אשר שופט אותה בקור-רוח כפי שהיא שופטת את סביבתה: שקועה במשבר שלה וחסרת רגישות לכל אלו שמבקשים את קרבתה – בעלה, ילדיה ואפילו המאהב לרגע. אישה משכילה ומצליחה אך נעדרת חום וחכמה. המורכבות בדמותה של קלרה מוארת על ידי האופן שבו היא תופסת את המשפחה. קלרה תופסת את הקשר המשפחתי כהכרחי, אקסיומאטי ושברירי בו זמנית. קלרה היא אישה מודרנית בתוך משפחה שוויונית. המשפחה המסורתית, הורים נשואים וילדים, אינה נתפסת בסביבתה, איטליה של ימינו, כמתכון היחיד לאושר (בשונה מהתפיסה הרווחת בישראל). קשה לישב את הסתירות ביחסה אל משפחתה:  מצד אחד המחויבות שלה לבעלה, ילדיה וחמיה מוחלטת, אך מצד שני הוריה שקופים עבורה, היא שוכבת עם גבר אחר, נעדרת מחייהם של ילדיה ובמשך זמן רב מקבלת את ההתנכרות של בעלה לאביו ללא תהיות. רק לקראת סוף הרומאן, כאשר זכות הדיבור עוברת לראשונה לסרג'יו, נרמז אולי פתרון לתעלומה. סרג'יו מתאר את התקופה הסוערת שעברה עליהם מנקודת המבט שלו, ברגישות ובדאגה כנה. מתוך המונולוג שלו מתבררת ההדדיות העמוקה של הקשר שלהם – למרות השתיקה ולמרות הריחוק לכאורה. אז עולה החשד שמתחת לכסות המודרנית מסתתר הדבק הבנאלי ביותר: אהבה. אהבה גדולה שמחברת אותם למרות שהמילה המפורשת אינה נכתבת, נחשבת או נהגת אפילו פעם אחת ברומאן.

הקריאה קולחת והרומאן מהנה. השימוש של סופר איטלקי בהיסטוריה ובזהות היהודית כדי להציף שאלות אנושיות אוניברסאליות מוסיף עניין מיוחד עבור הקורא העברי. השאלות שהרומאן מעלה חסרות תשובה, וכמו הגיבורה שלו, הוא נעצר על סיפן ולא צולל לתוכן.

על הספר והסופר

הספר יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת אינואדי. זהו הרומאן הראשון של ג'ורג'ו שיינה. הסיפור שלו  "מכונת התקליטים" נכלל באנתולוגיה "אנטי-חומר" (אינואדי, 1997). שיינה נולד בשנת 1964 וחי בפאווה. הרומאן "קחי לך משמרת הלילה" זכה בפרס קומיסו. 199 עמודים.

קחי לך משמרת הלילה – קטע מתורגם

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s